ספר "ויואל משה"

ספר "ויואל משה"

ח' בסיון תשס"ו, ד', כ"ד בטבת תשס"ז

שאלה 1:

א. יש לי חבר המגדיר עצמו ציוני דתי שלומד מהספר ויואל משה ואף מלמד אותו לרבים. נראה לי מוזר. מה ידוע לרב על ספר זה ומחברו, ומה דעת הרב על ספר זה ועל האפשרות ללמוד וללמד מספר זה?

ב. מצאתי את הדבר הכתוב שאני מצרף כקובץ. כיצד יתכן שהבבא סלי זצ"ל העריך כל כך את הספר אם כתוב בו כל כך הרבה שיטנה על המדינה?

תשובה 1:

א. מחברו של ספר ויואל משה הוא האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל משה טייטלבוים. זה הספר העיקרי של האסכולה השוללת את הציונות מכל וכל. לשיטתו, הקמת מדינה, אפילו דתית, לפני ביאת המשיח, היא מרידה במלכות שמים. לפיכך הוא סבור שכל זמן שהמדינה קיימת, יש עיכוב לגאולה, ושזו תבוא רק אחרי חורבן המדינה. את ההצלחות של צה"ל הוא מייחס למעשה שטן. מובן הדבר שספר זה איננו מתיישב כלל עם משנת הציונות הדתית מיסודו של מרן הרב קוק וכל גדולי ישראל שבכל הדורות שפעלו למען שיבת ציון, ויש גם בו גם ריח חריף של שניות בהעמדתו את השטן עם יכולת אדירה מול הקב"ה, אך יתכן שאותו חבר לימד את הספר על מנת להשיב על דבריו.

ב. גם אם נקבל את הסיפור כאמיתי ללא פקפוק, הרי זה עומד בסתירה חזיתית לעדויות בלתי מעורערות על יחסו החיובי של הבבא סאלי למדינת ישראל, לצבא ולחילונים. למשל תתעניין אצל מי שהכיר אותו היטב, רבי ניסים זגורי ממושב תירוש. ויש לי על כך עוד עדויות. כך שעצם הסיפור חשוד בעיני.

שאלה 2:

לפי מיטב הבנתי רוב הספר הזה מוסכם על רוב גדולי ישראל (במגזר החרדי) מלבד מחלוקות בודדות: על השבועה של עליה בחומה (אליבא דאבני נזר ומרן ה'אור שמח'), ובחירות (עיין ב'בעיות הזמן' של מרן הגר"ר גרוזובסקי זצוק"ל), ולכן לא מובנת לי תשובתו של הרב לגבי הספר.

תשובה 2:

עניין השבועה איננו סוגיה צדדית כי אם מהות הספר ויואל משה, וממנה נמשכת סוגיית הבחירות. לדעת המחבר אסור לקיים מדינה כלשהי אפילו יהיו כל ראשיה חברים באגודת ישראל, כי יש לחכות למשיח. לדעתו הרבנים החרדים המשתתפים בבחירות עובדים עבודה זרה בשיתוף. אני לא יכול לקרוא לזה "מחלוקות בודדות".

שאלה 3:

לגבי מה שנאמר על האדמו"ר מסאטמר זיע"א - ראשית כל, ודאי שהוא לא הלך נגד דעת כל גדולי ישראל (כמו שנכתב כאן באתר), הסכימו איתו לכה"פ אביו הגאון בעל קדושת יו"ט זיע"א, הגאון בעל מנחת אלעזר (ממונקאטש) זיע"א, הריי"צ מילובאוויטש זיע"א ועוד ואלו דברים שא"א להכחישן.

תשובה 3:

לעניין הרבי מסטמאר. הוא אכן היה בדעת מיעוט בנושא שלושת השבועות. רוב הרבנים המתנגדים לציונות לא סברו שיש איסור להקים מדינה או לעלות לארץ ישראל בזמן שהיא נשלטת על ידי חילונים. לדעתו כל המשתתפים בבחירות לכנסת הינם שותפים למעשה כפירה. ברור שאין זו דעתם של רבני אגודת ישראל, המשתתפים בקביעות בבחירות, ואף לא של הרבי האחרון מלובביץ, שאף על פי שסבר שאסור להקים מדינה, הורה להשתתף בבחירות ולהתגייס לצבא וגם לא למסור שטחים. עיקר התנגדותם של הרבנים החרדים לציונות נובעת מכך שהם מזהים את הציונות עם החילונות, ולא התנגדות מהותית.