הרב אורי שרקי
ראש השנה, חירות והרב גץ זצ"ל
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
אלול תשפ"ב
בראש השנה וביום הכיפורים לא אומרים בתפילה "זכר למעשה בראשית", ודווקא כן אומרים "זכר ליציאת מצרים". מצד שני, בשבת אומרים "זכר למעשה בראשית". לכן אם נשאל את עצמנו באיזה יום היהודים מציינים את בריאת העולם, התשובה אמורה להיות: בשבת.
אומנם נאמר בתפילות של ראש השנה: ״זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן״, אבל החכמים אומרים שזה כדעת רבי אליעזר שאומר שהעולם נברא בתשרי. רבי יהושע, החולק על רבי אליעזר, אומר שהעולם נברא בניסן, ובוודאי גם הוא חגג את ראש השנה. לכן אי-אפשר לומר שעקרו של ראש השנה נוסד על בריאת העולם.
אז למה אנחנו חוגגים את ראש השנה? הגמרא במסכת שבת אומרת שהסיבה היא (גם לדעת רבי אליעזר וגם לדעת רבי יהושע) שבראש השנה פסקה עבודת בני ישראל במצרים. אמנם מבחינה פוליטית בני ישראל עדיין נשארו משועבדים לפרעה אבל הפסיקו לעבוד ביום זה. לכן ראש השנה הוא היום בו יצאנו לחירות מהעבודה.
למה בתפילות של יום הכיפורים נאמר "זכר ליציאת מצרים"? כי ביום הכיפורים קיבלנו את התורה - בפועל (קיבלנו אז את הלוחות השניים), לא כמו בניסיון הראשון של קבלת התורה במעמד הר סיני.
לכן יש לנו חג החירות בראש השנה, ויום מתן תורה ביום כיפור.
בראש השנה אנחנו מבקשים בקשות על כל השנה שתבוא, וביום כיפור אנחנו מבקשים מחילה על כל הימים שהיו בשנה שעברה. כביכול, יש פה איזה היפוך הסדר. ההסבר שהמאורע שבגללו אנחנו חוגגים את ראש השנה היה תחילת התהליך של יציאת מצרים וקרה שנה ועשרה ימים לפני המאורע שבגללו אנחנו חוגגים את יום הכיפורים שהיה סוף התהליך. ברגע אבל
אז מה המשמעות של עשרת ימי תשובה? האם הם שייכים לשנה שעברה או לשנה הקרובה? התשובה היא שהם מעל הזמן, והם לא שייכים לא לפה ולא לשם. אלו עשרת הימים שמשלימים בין שנה ירחית (355 ימים) לשנה שמשית (365 ימים). לכן ימים אלו מיוחדים לתשובה, שכן בשביל תשובה אנחנו צריכים "לחזור בזמן" לשנה שחלפה ולתקן אותה.
יש מחלוקת בין דתיים לחילונים, מתי תוקעים בשופר. דתי יענה: 'כמובן בראש השנה', וחילוני ישר יענה: 'ודאי ביום כיפור'. במקרה זה החילונים צודקים - הרי חז"ל מסיקים את חובת התקיעה בראש השנה מחובת התקיעה ביום הכיפורים בשנת יובל. (בתורה כתוב "יום תרועה" לגבי ראש השנה, אבל לא כתוב באיזה כלי, ורק לגבי יום הכיפורים של יובל כתוב: "והעברת קול שופר", והגמרא לומדת גזירה שווה מיום הכיפורים לראש השנה. לכן התקיעה בראש השנה היא "תולדה" של התקיעה ביום הכיפורים).
השופר של יובל הוא הטעם העיקרי של השופר של ראש השנה והוא מציין חירות העבדים. השופר של ראש השנה מציין חירות של העבדים במצריים ששוחררו מעבודתם. לכן מובנת שאלת הגמרא מה עושים העבדים בעשרת ימי תשובה של שנת היובל, כאשר הם צריכים להשתחרר רק ביום כיפור. נפסק להלכה שהם לא משוחררים לבתיהם בראש השנה של שנת יובל אבל גם לא משועבדים, אלא אוכלים שותים ושמחים, ו"עטרותיהם בראשיהם" - ומי שמשלם על סעודתם זה האדון. אחרי יום כיפור הם משתחררים והולכים לעבוד בעבודה אחרת על מנת להתפרנס ויוצאים ממעגל עבדות למעגל של היחסים בין עובד למעביד שגם הוא מעין "עבדות" - אבל בעשרת ימי התשובה יש להם עשרה ימי חירות מלאים. לכן המטרה של עשרת הימים הללו היא ללמדנו על החירות האמיתית.
הרב קוק אומר החטא זה עבדות. ברגע שאדם מודע לזה שהוא בן חורין הוא יכול לעשות תשובה בקלות.
התורה ועשרת ימי תשובה מלמדים אותנו להיות בני חורין. במסכת אבות כתוב: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" - התורה היא פרס למי שמעריך את החירות. חז"ל התכוונו לומר שהתורה אינה מעניינת אלא מי שהוא בן חורין מלכתחילה. הרב גץ ז"ל היה בן חורין בכל המובנים, הן החומרי והן המחשבתי, ולא פחד משום דבר, ורק מי שלא מפחד משום דבר הוא יכול להתגלות כאחד מעמודי בית ישראל עד עצם היום הזה.