מדע והתיחסות היסטורית למקרא

ד', ה', כ"ב באייר תשס"ז

שאלה 1:

לגבי האימרה המפורסמת של הרמב"ם במו"נ שאם היו לנו הוכחות מדעיות חותכות על זה שהעולם הוא קדמון היינו מוצאים מהפשט את המתואר בספר בראשית, אחד המרצים שלי טען שכאן בעצם הרמב"ם אומר שהתורה צריכה להתכופף בפני המדע כהמדע סותר את התורה (כאשר המדע בימי הרמב"ם כולל גם פילוסופיה ותחומים נוספים).

א. כיצד להתיחס לאימרה מעין זו?

ב. על איזה אירועים ולמה צריך להאמין שהם אכן אירוע היסטורי? למשל על מגילת אסתר שרוב היסטוריונים טוענים שהמתואר בה לא קרה ולא יכול היה לקרות?


תשובה 1:

א. הרמב"ם סובר שמאחר והתורה היא מאת ה', וגם העולם בכללו, נושא מחקרו של המדע, הוא מאת ה', לא תיתכן סתירה. כך שלא "התכופפה" התורה בפני עובדה חדשה, אלא ברור לדעתו שלא הבנו את התורה נכון עד עתה.

ב. אירועים שהכתוב מביאם כהסטוריים, כלומר שלא בסגנון מיתולוגי, וק"ו כשהוא מבסס עליהם את אמונות היסוד של היהדות או את חגי ישראל, ברור שיש לקבלם כהיסטוריים. אין שום הוכחה מדעית לאי-הסטוריותה של מגילת אסתר. יעויין בספר "קדמוניות" לרבי אהרון מרקוס.



שאלה 2:

א. אבל עם עד עכשיו הייתה לנו מסורת מסויימת לגבי איך מפרשים את התורה, אפשר לבטל מסורת זו בגלל הוכחות מדעיות? הרי זה פותח פתח לבטל גם מסורות אחרות בגלל שהמדע הוכיח אחרת.

ב. איך ניתן לומר על המדע שהוא יכול לבטל מסורות של עמ"י הרי הוא כל הזמן משתנה והמדע שהיה מקובל פעם למשך אלפי שנים היום שום מדען אינו מקבלו? האם נתחיל לשנות את הבנת התורה עם כל תגלית ארכיאולוגית או מדעית חדשה?


תשובה 2:

לדעת הרמב"ם המדע מוחלט וגם לא משתנה. לדידנו, האמונים על הספקנות המדעית, נתייחס אל נתוניו בכובד ראש, אך עדיין כספק בלבד.



שאלה 3:

לאחר שאנו קוראים מדרש או אגדה שאינם מסתדרים עם ההיגיון אנו יודעים שהעיקר הוא לא התאור ההיסטורי של הדברים אלא המסר שחז"ל רצו להעביר לנו (כדברי הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק).

האם לסיפורי התורה (=חמישה חומשי תורה) צריך ליהיות לנו יחס שונה, משמע שהכל נכון גם מהבחינה ההיסטורית המדויקת או שמא גם פה חוזר על עצמו הרעיון של שימת הדגש על הרעיון ולא על העובדות ההיסטויות המדויקות?


תשובה 3:

חלק מסיפורי התורה הם משל, כגון מעשה עץ הדעת וירידת ה' על הר סיני. ויש שהם כפשוטו, והוא רוב סיפורי התורה,ובכלל זה הניסים, שאינם נגד ההיגיון כי אם נגד הטבע, ויש שיש מקום לעיון מה בהם כפשוטו ומה דרך משל או גוזמא, כגון המבול והפלגה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)