פסיקת הלכה לפי גמרא

ה' באייר תשס"ז

שאלה:

בזמן האחרון נחשפתי לשיטת הפסיקה של הרב טל, ורציתי לקבל את חוות דעתו של הרב, מבחינה הלכתית וחברתית.

למיטב הבנתי, הסבירו לי שהמקורות המאוחרים ביותר שעמ"י קיבל עליו ללא יוצא מן הכלל, הם המקורות התנאיים והגמרא, ולפיכך המקור האחרון שמחייב את כולם הוא הגמרא. ולמעשה, על אף שבהרבה מקומות אנו פוסקים עפ"י השו"ע, אין פסיקתו מחייבת אותנו, משום שלא כל עמ"י קיבל עליו את פסיקותיו.

לכן, ע"פ שיטת הפסיקה הזו, כאשר אני לומד גמרא, אני מנסה לכוון לדינא דגמרא, וממילא אם יש לי הבנה שונה בגמ' מהשו"ע/משנ"ב או כל פוסק מקובל אחר, ויש ראשון ואחרון שפוסקים הלכה כפי שהבנתי אני את הגמרא, אין לי בעיה לפסוק הלכה על פיהם.

האם זה נכון הלכתית?

האם חברתית נכון לנהוג כך, מאחר וזה יוצר מצב של ריבוי במחלוקות?


תשובה:

זה נכון למורה הוראה ולא לתלמיד. חברתית, זה עשוי לפגום ביראת שמים כשהקהל אינו רגיל בדבר. ולגופו של עניין תלוי במחלוקת הר"י מיגש ומהר"ל. עיין ריהטא דחקלאי, אגרת הרב קוק לשדה חמד המודפסת בסוף עיטורי סופרים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)