ברכה על הלל ביום העצמאות

ט' באייר תשס"ז, כ"ח בחשון תשס"ח, י"ד בטבת, ג' באייר תשע"ב, ד' באייר תשע"ו



שאלה 1:

אולם הרב עובדיה הדאיה (ישכיל עבדי ח"ו או"ח י), אף שהסכים בבירור שזו התחלת הגאולה, מ"מ הביא מדברי החיד"א בחיים שאל ח"ב יא, שאין לומר הלל על נס שאינו לכלל ישראל, והוסיף שההצלה אינה שלמה. ועוד, שביום העצמאות לא ארע נס אלא להפך המלחמה התגברה. וגם הסתפק על מועד היו"ט, שאולי היה ראוי לקובעו ביום שביתת הנשק או בי"ז כסלו (כ"ט בנובמבר) בו אישר האו"ם את זכות ישראל למדינה. וכדי שלא לפגוע בסדרי התפילה המסודרים עפ"י כוונות עמוקות, הורה לומר הלל בלא ברכה אחר סיום תפילת שחרית.

תשובה 1:

אכן צדקו דברי מרן החיד"א. אלא שבאמת הנס היה לכלל ישראל כי יושבי הארץ הם כלל ישראל, כפי שפסק הרמב"ם, וגם שהעצמאות נוגעת לכל יהודי העולם, שיש מי שיטען למענם ויזקוף קומתם. אמנם החלה אז המלחמה, אך ההודאה היא על היציאה מעבדות לחירות, וזה אירע בה' באייר. אם יש חיוב על פי הדין לומר את ההלל, יש לקבוע אותו במקום שבו קבעו חכמים את ההלל, שהוא לפני קדיש תתקבל, ואדרבה, האומרו אחרי התפילה מקלקל את סדרי הכוונות. ופשוט שאם יש חיוב לאומרו יש גם חיוב לברך.



שאלה 2:

ידוע שרבים מהציונות הדתית אומרים ביום העצמאות הלל בברכה. וקצת קשה לי כיצד אנו יכולים להיכנס לחשש ברכה לבטלה בזמן שרוב ככל הפוסקים וגדולי ישראל סוברים שאין לברך על ההלל?

אמנם מצינו מציאות שכל עוד לא הוכרעה התלמידים נוהגים כדעת רבם אע"פ שרבים הם החולקים עליו. כמו באתריה דרבי אליעזר שהיו כורתים עצים לעשות מכשירים מילה בשבת כדעת רבם אע"פ שרבו החולקים. אבל עדיין מסתבר שכדי לחלוק על כל גדולי עולם מכל החוגים - ובפרט במקום שיש חשש איסור דאורייתא של ברכה לבטלה - צריך להיות ענק שבענקים וחד בדרא. וכרבי אליעזר שעליו נאמר בפרקי אבות ש"אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזניים, ורבי אליעזר בכף שנייה הרי זה מכריע את כולם". ומצינו בתנורו של עכנאי שהקב"ה בעצמו יצא לקראת רבי אליעזר ויצאה בת קול ואמרה שהלכה כמותו בכל מקום. והוא היה יכול להיות משוכנע בדעתו אע"פ שהיא נגד רבים.

אבל מבין הפוסקים הנכבדים שהתירו לברך על ההלל, מי יוכל לשים אותם מעל כל מאות ואלפי גדולי ישראל האדירים וגדולי הצדיקים מכל החוגים ולעשות מעשה נגד דעתם גם לקולא?

אם כל גדולתם והערכתנו אליהם, האם ניתן להעמיד את הרב גורן,הרב משולם ראטה והרב צבי יהודה מעל כל גדולי עולם מכל החוגים? כל גדולי אשכנז מכל הארצות,גדולי יהדות ספרד מכל ארצות אפריקה והמזרח,כל האדמור"ים הענקים, כל רבני החסידות, כל רבני המתנגדים, כל המקובלים והצדיקים האדירים? וכן רבבות מתלמידיהם שסוברים כמותם. איפה מצינו רב חרדי מכל חוג שהוא שיגיד הלל בברכה?

תשובה 2:

המחלוקת אם לברך או לא הינה לגיטימית כל עוד לא הוכרעה ההלכה. מאחר ומועצת הרבנות הראשית, הפועלת כבית דין חשוב שבכוחו לתקן תקנות, קבעה בתקנתה שיש לברך, אין מקום יותר לפקפק בדבר.

מלבד זאת. אמנם ברור שקביעות המחייבות את כלל ישראל צריכות לצאת מגדולי ישראל, אלא שיש להבחין בענין זה בין אלה שישבו על מדוכת הסוגיה ההלכתית ושקלו וטרו בה, לבין אלה שנגררו אחרי רבותיהם או הדעה הכללית של הזרם החברתי-דתי שאליו הם שייכים, מבלי לטרוח לקבל את כל מלוא האחראיות של הכרעתם. לקטגוריה זו האחרונה שייכים כל אותם "רבים" שציינת, כך שאין להביאם בחשבון התורמים ליצירת ספק ומחלוקת הפוסקים.

הפוסקים שציינת לא התירו לברך אלא חייבו לברך.

מלבד זאת אמירתך הגורפת על "כל גדולי אשכנז וספרד" רחוקה מהמציאות.



שאלה 3:

א. של מי הסמכות לתיקון ההלל בברכה?

ב. למה בכל מקרה רבנים הסתייגו מאירת הלל בברכה (ציונים דתיים)?

תשובה 3:

א. לחז"ל. והם כבר קבעו שתקנת הנביאים לומר הלל חלה על כל גאולה שהיא "כגון חנוכה" (רש"י, פסחים קיז, א).

ב. טענותיהם מובאות בהרחבה בספריהם ובין היתר באסופה ליום העצמאות של הרב פרופ' נחום רקובר ובספר יובל ה-70 לרבנות הראשית. וכבר זכינו לדחות את דבריהם בספר "בית מלוכה".



שאלה 4:

רציתי לשאול את כבוד הרב, האם כל ההמולה סביב הברכה על ההלל באמת שווה את זה. אני לא יודע עד כמה הרב יודע, אבל ביום העצמאות בתפילת שחרית, אני אישית הייתי עד כמעט בכל שנה בבית כנסת אחר, בעיקר בשטיבלכים, למהומות ומריבות כל כך מבישות, לא רק מול הציבור החרדי, ואני כל פעם רואה מחדש שהברכה על ההלל מביאה רק קללה ומחלוקות כל כך מבישות בעם שנראה ששווה לוותר על זה. אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא.

תשובה 4:

השאלה אם לברך על ההלל או לא מושרשת במחלוקת הנוגעת ליסודות האמונה ולא רק בחילוקי מנהגים. לכן ההכרעה בנושא זה חשובה והמטענים הרגשיים גדולים.



שאלה 5:

כידוע לרב, הרב צבי יהודה לא אמר הלל בברכה ביום העצמאות מאחר שהרבנות הראשית לא קבעה שיש לומר. איני מעודכן מה דעת הרבנות כיום אך ידוע לי שאינה פוסקת להגיד עם ברכה בלילה. איך זה מסתדר עם פסיקת הרב להגיד הלל עם ברכה בלילה?

וכן בעניין פתיל תכלת?

עד איפה אנחנו מקובעים לפסיקתם?

תשובה 5:

אנו מחוייבים להוראות הרבנות בתקנותיה במועצה. עניין התכלת איננו נושא שהרבנות דנה בו והוא כמו כל הלכה תלוי בהוראת המורה בכל מקום.

לעניין ההלל כבר הוכחתי בקונטרס "כליל התקדש חג" (מצוי באתר שלי) שתקנת המועצה בראשות הרב גורן זצ"ל לברך על ההלל בלילה שרירה וקיימת.