"אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה"
כ"ב באייר תשס"ז
שאלה:
בשיעורך לספר הכוזרי הסברת את ברכת את חונן לאדם דעת ואמרת שלאדם הראשון היתה בעייה של דעת ובגלל זה חטא בחטא עץ הדעת, ולאנוש הייתה בעייה של בינה ובגלל זה חטא בעבודה זרה.
אז כנראה שלא הבנתי בעוונותי את דבריך, איך אנחנו אומרים ה' הוא חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אם בעצם קרה ההפך שאדם הראשון מחיסרון דעת חטא ואנוש מחיסרון בינה חטא.
תשובה:
אדם סמך על דעת עצמו ולא המתין עד שה' יתן לו דעת. אנוש סמך על בינתו ולא על בינת ה'. אך ה' הוא החונן את הדעת האמיתית לאדם ואת הבינה לאנוש.