הכוזרי על איסור ההוצאה מרשות לרשות

ד' בסיון תשס"ז

שאלה:

החבר אומר למלך כוזר שם, שהוצאה מרשות לרשות הוא איסור של חכמים ולכן מותר להם להקל בו - ולכן התירו את תחבולת העירוב במקומות שאין הוצאה מרשות לרשות מדיאוריתא.

מלך כוזר אומר שם לחבר שהוא לא מבין איך מלאכת העירוב יכולה לחבר שתי רשויות והחבר עונה לו בתשובה שחוזרת ברעיונה על עצמה לאורך הספר על זה שיש צורך בדיוק במעשה האלוהי ומביא דוגמאות של מצוות כמו דרכי קניין האישה וגירושיה והדברים בתורת כוהנים ועוד...

ונראה לי משונה כי המצוות שהוא מזכיר הם מדיאורייתא ובהם באמת שייך הדיוק האלוהי שלא ניתן להשגה.

אבל מצוות דרבנן שהם סייג לתורה צריכות לכאורה להכיל בתוכם משמעות מובנת, או שמא אני טועה?


תשובה:

הוא מתכווין לומר שאם במצוות דאורייתא יש מרכיבים פורמליים, גם חכמים יכולים לחקות את התורה ולקבוע גדרים פורמליים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)