סגולה, ודאות הנבואה

ו' בתמוז תשס"ז

שאלה:

פעמים רבות שמעתי את הרב אומר שסגולה פירושה מחסן, בהתבססו על רש"י, שפירש "אוצר חביב". דא עקא, שרש"י עצמו סותר, לכאורה, פירוש זה באומרו בהמשך- "כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם",וכשימושנו היום במילה אוצר, וכן משמע שם מהמשך פירושו.

שאלה נוספת ברצוני לשאול בנוגע למאמרו של הרב "זקן וגיבור" בעלון "באהבה ובאמונה" פרשת "בהעלותך". הרב כותב שהעם האמין מפני ההתגלות הפומבית "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן וכו'". כך מפרש גם הרמב"ם ביסוה"ת. אולם הרב מצטט גם את רש"י כמי שאומר "אינו דומה שומע מפי שליח לשומע מפי המלך". אלא שרש"י מפרש פירוש זה אחרי דיבור ה' "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן", כדי לבאר מה היו דברי העם שלא פורשו בכתוב, וברור מדבריו שהעם דוחה את האפשרות שה' ידבר עם משה והם רק ישמעו, ומבקש נבואה ישירה, כמו שאכן היה במעמד הר סיני. לכן נראה לענ"ד שיש כאן מחלוקת בין רמב"ם לרש"י, האם בכלל אירע המאורע של "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן".

כמו כן הרב מפנה ליסוה"ת ולכוזרי, ומבטיח כי נמצא שם "ממש כפירוש הזה", כלומר פירושו. עיינתי במקורות אלו, ובשניהם מדובר על וודאות הנבואה מול הספק שבאותות. לא נאמרה שם מילה אחת על ההבחנה בין תפקידו של משה כגואל, אותו קיבל העם כמובן מאליו, לתפקידו כנותן התורה, שהוא תפקיד מחודש הדורש אימות נבואי, כדברי הרב. האם לא ייתכן לומר בדבריהם שהעם מבקש אימות כולל לשליחותו של משה, הן כגואל והן כנותן התורה? (אליבא דאמת, לא נראה לי כלל שצריך אימות לתפקיד הגואל. אולם לא מטעמו של הרב, שכבר הם מובטחים על כך מאבותיהם, אלא משום שהגאולה אינה תובעת דבר מן העם, ועוד מעניקה לו את הארץ, וכי למה לא יתרצה העם לכך? לא כן עול תורה ומצוות, שרק "פתי מאמין" יקבל על עצמו ללא ודאות).

באשר לפירוש עצמו לביטוי "כל אשר דיבר ה' נעשה" כמכוון להבטחת הארץ, ולא לקבלת עול תורה ומצוות (כפשט הכתוב, וכפי שפירשו למשל הרמב"ן), רציתי לשאול האם יש איזה פרשן קלאסי או מודרני שמפרש כך את הביטוי.


תשובה:

אינו קשה כלל. התוכן קרוי על שם הכלי.

רש"י כותב: "תשובה על דבר זה. שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך". כלומר שכוונת רש"י היא ש"אנכי בא אליך וגו' " הוא תשובה על דרישתם שכבר הועלתה מקודם.

מה שאמרתי שהוא ממש כפירוש הזה, הוא רק לעניין זה שהעם לא האמין. אימות השליחות כגואל הוא דבר נדרש שלא ימרדו בפרעה לשוא, וכמעשה בני אפרים.

הפרשן הקלאסי-מודרני הוא מו"ר הרב יהודה אשכנזי זצ"ל.