הרמב"ן על הגהינם

הרמב"ן על הגהינם

כ"ג בתמוז תשס"ז

שאלה:

איך יכול להיות שהרמב"ן מגשים את הגהנום ואת גן העדן? וכך כתב בספר תורת האדם שער הגמול אות קכא: "ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם וצערו ועונשו בתלמוד ובמדרשים ומדדו את תבניתו. ודברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותן במשל וחידה שהרי הזכירו מקומו ומדדו ארכו ורוחבו". ובאות קכג כתב: "גן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביב הברק ולא נמלט מהם איש וכו' וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט החרב המתהפכת".

בקיצור לא הבנתי איך זה בכלל מתקבל על הדעת. ועוד הוא אמר "אין לתלות אותן במשל וחידה שהרי הזכירו מקומו ומדדו ארכו ורוחבו". זאת אומרת שהוא לא חושב שזה משל. איך אפשר להגשים דבר כזה?

תשובה:

הרמב"ן כותב את הדברים כתגובה למגמת ההפשטה היתרה המצויה בספרות הפילוסופית של זמנו. הוא רוצה להדגיש שהגהינם זה ממשי, זה שורף, כמו אצל רבי זירא, אך לא שזה גשמי.