כלליות בתורת הרב קוק

ט"ו באב תשס"ז

שאלה:

.אני נשאל רבות בנוגע לתורת הכלליות והאחדות הכוללת בתורת הרב קוק. להרבה אנשים קשה להבין את עומק המושג כלל, ראיה אחדותית, מכלולית אמונית ותהליכית. (ולא רק אוסף של פרטים כפי שנדמה לרוב).

האם הרב יכול להמליץ על מאמרים או שיעורים שמסבירים את ההשקפה הזאת? לא מצאתי חומר מרוכז ותמציתי בנושא אף שנראה לי חשוב ויסודי להבנה.

2. אני שומע (מחסידויות וחרדים בעיקר) 2 טיעונים בנוגע לכלל (ואף במובנו הרדוד של עם ואוסף פרטים יהודים כפי הבנתם):

א. אם כל אחד יעסוק בעבודת ה' הפרטית ותיקונו ממילא הכל יתוקן.(ז.א. הכל מתחיל בפרט ותיקונו).

ברור לי שזה הפך גישת התורה.המ תגובת הרב לטענה? נראה לי שייך לזמן הגלות ולא לאיאל שמוצג בתורה.

ב. לטענתם תרומתם לעם ישראל מתמקדת בכך שלומדים תורה ומקדישים הלימוד למען כלל ישראל. מה גישת התורה לכך?

3. נראה לי שבשנים האחרונות יש יותר ויותר חדירה/השפעה של תכנים והנהגות של חסידות בישיבות של דרך הרב קוק על חשבון לימוד הדרך הכללית ותורת הרב קוק. (ברור שיש מקום ללימוד חסידות אבל נראה שהוגבר מאוד).

מה הגורם לכך והאם זה לא מעיד על חולשה בדרך הרוחנית של הכלליות ותורת הרב קוק?


תשובה:

1. איילת השחר מהרב יעקב פילבר ומשנתו של הרב קוק מאת צבי ירון.

2. א. הנהגת הכלל אינה זהה להנהגת היחיד. עיין בתחילת תשובת הרב קוק בשו"ת משפט כהן אל הרב פלוצקי.

ב. אין אדם פטור מחלק מסוים בתורה מפני שתורם בתחום אחר.

3. אין זה חולשה בדרכו של הרב קוק אלא חולשה בתעוזה של מוסרי תורתו לכלול את כל מימדי תורתו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)