תורתו של יש"ו, אהבה, חופש של עבד ה'

כ"ה בחשון תשס"ח

שאלה:

במה בעצם התורה שלנו שונה מתורתו של ישו שאמר שהוא לא בא לשנות שום דבר בתורה הקדושה?

תורתינו מאוד סבלנית וחכמינו העמידו את ואהבת לרעך כמוך ככלל גדול לתורה. עם זאת קימות בעולם המון תורות שונות שמדברות על אותו אידאל כמו לדוגמת תורתו של "אושו" וכל נושא הניו אייג' היום. יש ביננו נשמות שכמהות להתפתחות רוחנית ולא מוצאות את זה בתורה אלא רק עשה ולא תעשה ומשטרים של מי צודק ומי טועה, מה נכון ומה לא. ובכל שאר התורות הדברים די ברורים ומסודרים. למה זה ככה? למה רק אצלינו יש אלוהות מפחידה דורשת, כמעט מאיימת?

עבד ה' הוא חופשי לבדו - מה זה אומר? איזה מן חופש הוא זה?! איך אפשר להיות חופשי ומאושר ועם זאת להיות עבד ולקיים את עול התורה הזו שלנו?


תשובה:

ישו התכוון לומר שהפרשנות האלגורית של הכתוב היא המשמעות האמיתית של הכתוב, מה שבודאי סותר את היהדות. אם נאמר שלא התכוון לעקור את המצוות, כפי שטענו חלק מתלמידיו, בכל זאת הניח את הגרעין לביטולן במה שלעג לדברי חכמים, וגם חפץ בביטול הסולידריות הלאומית, כפי שעולה מאגדת השומרוני הטוב. הביקורת החברתית שלו לא הצילה אותו מהנטיה לאלילות.

ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה ולא בלי תורה. אהבה בלי חכמה היא אמנם ביטוי לרצון נעלה אך אין בידה לשנות את סדרי העולם, כל עוד אין מוכנות מצד בעלי האהבה להיכנס לעובי הקורה של המכונה הפוליטית שהיא המנוף העיקרי לקדמה.

מכוח הכפיה המקורית של הר התורה עלינו כגיגית מתפתחת דיאלקטיקה הסטורית של קרבה ודחיה זוגית בין הקב"ה לכנסת ישראל, שסופה ביטול היחס האדנותי-עבדותי אל האלוהות, "תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)