מעמד הר סיני, רמב"ם

י"ז בשבט תשס"ח



שאלה:

אודה לרב אם ייעץ לי בשניים:

1. אני מרגיש שאני נלחם בעצמי בעניין האמונה ביציאת מצרים ומעמד הר סיני. בשכל, למרות ההוכחות הרבות שקראתי, מסרב להשלים במאזה אחוז עם התגלויות ברמה כזאת ומעמד בו דיבר הקב"ה ונתן מצוות.

האזנתי לשיעורייך בספר הכוזרי הקשורים לאמיתות הסטוריות והם הרגיעו אותי אולם אני חש שעדיין מקנן בי ספק מרגיז, וללא אמונה מוחלטת במאורעות הנ"ל לא ניתן לקבל בשלמות את המצוות.

האם הרב יכול לסייע לי בעיצה כיצד להתגבר על הספק? (אינני יודע כיצד הדבר אצל אחרים, אבל האם ידוע לרב מסינונו אם הדבר כך גם אצל אנשים אחרים? גם דתיים? האם זו ההתמודדות שלנו בעניין האמונה?).

2. בהמשך לתשובות שאני מחפש והחומר שאני קורא נתקלתי בדעה שאומרת כי הרמב"ם סובר שכל התורה זה משל, ההתגלות בהר סיני לא היתה אלא שכלית (כלומר כל המעמד היה משל לדבר שכלי). אמנם ברור לי כי קטונו מלפרש ולרדת לעומק דעתו של הרמב"ם, אבל תאוריה זו מפריכה בעצם את מעמד הר סיני אולם לא מוציאה אותה מאפשרות נבואית, ועל כן קשה לתקוף את הטוען לה.

תשובה:

1. התנגדותך היא ביטוי לזרות שחשה הנפש מול רעיון ההתגלות. זה ראיה לאמיתות הסיפור, שהרי אין נטיה באדם להמציא סוג כזה של סיפור. להרחבה שמע את הקלטת שלי "תורה מן השמים" של מכון מאיר.

2. הרמב"ם בונה את ודאות הנבואה על יסוד מעמד הר סיני הן בהלכות יסודי התורה והן באיגרת תימן. בודאי אין הוא סובר שהתורה משל אלא שהוא נותן תוכן שכלי להתגלות עבור אנשי המעלה שנכחו שם מלבד ההופעה הנבואית שנגעה לכל העם, אם להאמין לדברי עצמו במספר מקומות במורה הנבוכים. כל הנטיה האקדמית לראות ברמב"ם שקרן אינה לכבודו ולא לכבודם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)