ספר יחזקאל וספר הזוהר על שהיית בני ישראל במצרים

ד' באדר א' תשס"ח

שאלה:

אני כרגע קורא חוק לישראל להיום והדבר מביא אותי לחוסר השגה בעניין מסויים.

במהלך שמיעת שיעוריך בספר שמות (איני זוכר איזה כרגע) ציינת מקור מספר יחזקאל המעיד שבני ישראל נהגו במצרים כמעשה מצריים לעניין הקרבת בניהם.

ברגע זה אני כאמור קורא בחוק לישראל להיום את הזוהר (שמות דף ג' ע"ב) והוא במפורש חוזר ואומר "שאף על פי שהיו בגלות מצרים, נשמרו מכל שלוש אלו, מנידה ובת אל נכר, ומלהרוג את הבנים וכ"ו".

ובהמשך "לא נמצא בניהם איש שיהרוג עובר במעי אשה, ומכל שכן לאחר שנולד, ובזכות זה יצאו ישראל מן הגלות" ועוד.

אשמח במידה והרב יאיר את עיני להבין את שני המקורות הללו על הצד הטוב.


תשובה:

נאמר גם בזוהר שבשעת קריעת ים סוף טען מלאך מצרים לפני ה' "הללו עובדי ע"ג מגלי עריות ושופכי דמים". גם הכתובים ביחזקאל ברור מיללו. לכן נראה לומר שמדובר בשני שלבים של שהיית אבותינו במצרים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)