הרב אורי שרקי

נח - ארץ העברים

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתיים אחר המבול. ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד, חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות. ...כל זה זה בעצם חזרה על דברים שאנו כבר יודעים, כל מה שקראנו עכשיו כתוב בפרק י' פסוק כא: ולשם יולד גם הוא...אם כן כל השושלת שכתובה כאן היתה ידועה לנו כבר. אם כן למה לכתוב שוב? אבל יש בה הבדל שכל השושלת שכתובה בפרק י' נעצרת בפלג, וכעת היא ממשיכה. בפרק יא יש סיפור של ההצלחה אחרי הכשלון של פרק י'. פסוק כט ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ. ופה יש הרבה דברים בחז"ל, שלפי פשטם נראים אחרת, למשל 'כי בימיו נפלגה הארץ'. איך יכול שם להגיד דבר כזה בשעת לידת פלג? זאת אומרת שעבר נביא היה כך אומרים חז"ל - עבר נביא היה. אם כן בעצם הוא עם ישראל. מה היא התכונה המיוחדת התכונה הישראלית? מה מיחד אותנו כאומה? הנבואה! אם עבר נביא עבר זה עם ישראל. מי היו הילדים שלו? העברים. בפסוק כא 'ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר'. פסוק אבסורדי לחלוטין, מי זה שם? אבי כל בני עבר, אני חשבתי ששם הוא אבי כל בני שם. מי זה עבר עבור שם זה הנין, אז אומרים על מישהו איך מגדירים אותו? אתה יודע מי זה הבנאדם הזה? זה הסבא רבה של הילדים של הנין שלו. הגדרה מוזרה ביותר. זה בא לומר שדווקא אצל בני עבר נשמרה השמיות בטהרתה. כאילו השמיות הלכה לאיבוד, אבל במשפחה הזאת של עבר היא נשתמרה. איך קוראים לבני עבר - עברים.

לשם גם הוא נולד לו ילד אבי בני עבר כלומר שאתה רואה את שם דווקא אצל בני עבר, שם הוא מישהו שמחפש מטרה לקיום, מה זה שם בעברית עתיקה? - מטרה כמו 'לשם מה'. או 'לשמה'. בשביל המטרה. אז מי שמחפש את המטרה של הקיום שמו שם.

לכל אומה יש דבר שבו הם מצטיינים. למשל צרפתים יודעים לעשות לחם צרפתי הנקרא באגט, או האנגלים תה. עם ישראל מתייחד בנבואה.

בני עבר הם עברים, שימו לב שהם עברים עוד לפני קיומו של עם ישראל. לפי זה היתה אומה עברית עתיקה שהיא בעצם השורש של עם ישראל. העברים האלה מוזכרים בכתבי היתדות, יש עיר בשם עיבָרִי, ליד ראס שָמָרָה לחוף הים התיכון בסוריה, ליד לטקייה, אז שמה בעיר הזאת, עיר כנענית עתיקה נמצאו ארכיונים שלמים של כתבי יתדות מהתקופה שלפני האבות בתקופה שאנו לומדים עליה עכשיו. גם נמצאו בתל אל-עמרנה במצרים גם כן התכתבויות עם מלכי אוּגָרִי (עיר כנענית עתיקה שהיום שרידיה נמצאים ליד לטקייה) הכתבים מתארים את העולם של אותה תקופה שאנו דנים עליה עכשיו. שבין ימי עבר לימי אברהם. ושם מתלוננים העמים של התקופה על עם אחד בשם חבירו או עפירו הם כנראה העברים האלו שמדובר עליהם פה. בני עבר. מה מתלוננים עליהם? קודם כל שהם לא מקבלים עליהם את המרות של החוק הבינלאומי. היו אז חוקים מקובלים בכל הקשת הפוריה, ולהם לא אכפת. למשל כשעבד בורח אליהם הם לא מסגירים אותו. זה לא בסדר. מפה אחר כך בא משפט התורה לא תסגיר עבד אל אדוניו. מכאן רואים שאבות העברים כבר נהגו במנהג הזה.

דבר נוסף הם מופיעים בכתבים של אז כקבוצות נפרדות, שנמצאים בכל העמים של הקשת הפוריה בקהילות קהילות ומשתלטים במוקדי ההשפעה בכל עם ועם. מעניין!!!

זה לא כתוב רק בכתבי היתדות זה גם כתוב מפורש. וזאת נראה יותר מאוחר. שאלה קטנה במה היו עוסקים האנשים האלו, מה היה המקצוע שלהם? חז"ל מוסרים לנו על אחד מהם תרח - שהוא היה יצרן אידאולוגיות, היתה לו חנות לאידאולוגיות והיה מוכר אותם, זאת אומרת שאז העמים העתיקים ראו בעברים מי שיכול לקבוע את הנורמה האידאולוגית של העמים. בואו נעמיק קצת בדבר. אם עברי - תרח למשל, יכול בעיני העמים לייצר אלילות אז מיהו העברי עצמו? הוא אל-אלים. זאת אומרת שיש שורש קדום מאד לנטיה של העמים לקחת יהודי אחד ולהפוך אותו לא-לוה. זה התחיל כבר אז. השורשים של ההתנהגות של העמים בדורות שלנו הם עתיקים הם בשורשי האנושות.

אבל תרח בעצמו לא ראה שזה רציני כל העבודה הזרה הזו שהוא מוכר כי בסיפור עם אברם ששובר את כל האלילים תרח אומר לו איך יכולים פסלים לעשות זאת? על מי אתה עובד אנו יודעים מה אנו עושים כאן.

בואו נחזור לאותו עבר - עבר אבי האומה הזאת, אגב נמצאו בחפירות הארכאולוגיות עדויות לקיומו של האדם הזה, בעיר אֶבְּלָה שבצפון סוריה מדברים על מלך העיר ששמו עבר - מפורש. וכמו שראינו עבר זה הוא נביא, חז"ל מתארים אותו כנביא, מהוא תוכן הנבואה שלו? במה הנבואה שלו מתעסקת? בהתפלגות העולם. הוא קורא לבן שלו פלג כי בימיו נפלגה הארץ. זאת נבואה שמודאגת מהתפלגות האדם, נוסף על כך לא רק שהיא מודאגת מהתפלגות האדם, זאת אומה שזוכרת את זה שהאנושות היתה בפעם מאוחדת. כלומר עבר הוא חולית מעבר בין שני מצבים של האנושות, בין התקופה של קוסמופוליטיות שלמה, תקופה שבה האנושות היתה אחידה לחלוטין, לבין תקופה שבה האנושות מתפצלת לשבעים זהויות שונות מנוגדות זו לזו. המשפחה של עבר היא המשפחה שמנסה לפתור את הבעיה הזו. ואז יהיו כנראה שיטות שונות בתוך אותה משפחה כיצד לפתור את הבעיה? כלומר בתוך המשפחה העברית היתה מחלוקת חריפה מאד סביב השאלה הזו.

יש פתרון לבעיה:

בבלי - זה סוג של אדם, אדם מהסוג הבבלי.

מצרי - זה אדם מהסוג המצרי.

סנגלי - זה אדם מהסוג הסנגלי.

יש שבעים אופנים איך להיות אדם, זאת אומרת שכל זהות לאומית, היא אחד חלקי שבעים מן האדם המקורי. ולכן האימפריאליזם איננו מוצדק, כי מדוע לכפות זהות אחת על כל ששים ותשע הזהויות האחרות? אין הצדקה, שנית צריך למצוא מוקד מאחד.

מה הפתרון? לייצר אומה שבעים ואחד. מחוץ למציאות, שאיננה נכנסת לחשבון בגויים לא נכנסת בחשבון. אומה זו יכולה להיות אספקלריה של כל האנושות שכל אומה תכיר את עצמה בה. קוראים לזה גורם מתאם. זו לא אומה בין האומות אלא גורם מתאם בין שבעים האומות. על רקע זה מופיע אברהם אבינו.(בראשית יב ג) והתחברו על ידך כל משפחות האדמה, ונברכו כמו ברכה שעושים באילן מבריכים אותו.להבריך גפן כך אומרת הגמרא במסכת ברכות, הברכת גפנים, לוקחים זמורה של גפנים עושים לה צורה של ברך ומכניסים אותה לאדמה. ואז היא יוצאת מהצד השני ויוצרת גפן נוספת. ואפשר לחבר כמה גפנים ככה ולעשות הרבה הרבה גפנים יש לזה גם השלכות במסכת עורלה לדבר הזה.

במה מבריכים את הגפן? באדמה. אז במשל והנמשל, אברהם הוא האדמה, ומבריכים בו את כל משפחות האדמה. כל משפחות האדמה הם כמו גפנים ונברכו בך. הוא המאחד את האומות. במקום להיות המשפיע את הזהות שלו על כל העולם, הוא גורם לכולם לבוא אליו, יש פסוק בשיר השירים: אחות לנו קטנה אומרים חז"ל מי זאת האחות? זה אברהם אבינו שאיחה את העולם כולו, כלומר העולם מפולג שבעים סוגי זהות אנושית, והוא עושה ברית בין כל הבתרים האלו. ברית בין הבתרים של שבעים אומות.

עכשיו יוצא שכמה סוגי יהודים צריך להיות? שבעים סוגי יהודים, לכן אין פלא שהגרעין היסודי של האומה הישראלית היה עשוי משבעים נפש. בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. לא שבעים נפשות אלא שבעים נפש שבעים שבאים לגלות נפש אחת ובשל זה ירדנו למצרים. המדרש הזה אומר זאת על בסיס ספר דברים פרשת האזינו: בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. מספר בני ישראל שווה למספר העמים.כי יעקב חבל נחלתו יעקב כמו חבל מאחד את השבעים. לא במקרה אברהם מופיע על רקע דור הפלגה. זאת אומרת שעכשיו יהיה שלום. כולם יהיו שונים אבל כולם יתאחדו סביב לאומה חדשה, איך מתאחדים על ידי שבהתחלה כולם שונאים. לכן אומרים חז"ל שאברהם נקרא עברי שכל העולם מעבר אחד והוא מהעבר שני. ברגע שאדם משים את עצמו מעבר אחד לעומת כל העולם הוא יצר מוקד של התייחסות. שראשיתו התנגדות. ואחריתו אהבה.

את המשפחה זהו אנו מוצאים באור כשדים. אם היו שואלים את תרח מאיזה עם אתה? מן הסתם היה עונה שהוא עברי. ומצאצאי העברים. השאלה היא איפה כל העברים האלה? שהרי אנו רואים שמעבר אבי העברים היא פלג ויוקטן, וליוקטן שלש עשרה שבטים שיצאו ממנו ועבר הוליד גם בנים ובנות ופלג הוליד את רעו וגם בנים ובנות ורעו הולד את שרוג ובנים ובנות ושרוג הוליד את נחור ובנים ובנות ונחור הוליד את תרח ובנים ובנות. אם כן יש פה עם רב אולי אלפים אולי עשרות אלפים אולי מאות אלפים של אנשים המהווים אומה. מה קרה לאומה הזאת? אנחנו לא שומעים עליה בהמשך ההיסטוריה, אנחנו פוגשים משפחה אחת שניתן לומר עליה שהיא השריד של העברים. היא השארית האחרונה של האומה העברית העתיקה שאברהם היה מבניה, תרח היה מבניו. ואיפה אנו פוגשים את המשפחה הזאת? לא בארצה אלא בארץ אחרת - באור כשדים. אור כשדים לכל הדעות זה שייך לכשדים, ולא לעברים.

מאיזה ארץ באו העברים? מארץ העברים נא לעיין בבראשית פרק מ' פסוק יד 'כי גונוב גונבתי מארץ העברים'  תתארו לכם יוסף מבקש טובה משר מצרי, זהו הסיכוי היחיד שלו על פי דרך הטבע לצאת מן הבור, בודאי שהוא לא ידבר עם השר הזה בשפה שהוא אינו עשוי להבין, אז הוא אומר לו דברים ברורים גונבתי מארץ העברים. אז מה היא ארץ העברים לפי זה? ארץ ישראל היא המכונה כאן ארץ כנען, היא הארץ שהיתה ידועה מקדמת דנן ואפילו במצרים לשרי הממשלה היא היתה ידועה כארץ העברים. אז למה היא אח"כ כנענית? נא להסתכל בפרק י"ב פסוק ו': 'והכנעני אז בארץ' - מה זה אז? אז הגיע, אברהם הגיע לארץ ישראל חשב ארץ ריקה מתושבים, ואנחנו נשוב הביתה. פתאום הוא רואה את הכנענים.

אז ככה המפגש הראשון שלנו עם גרעין המשפחה העברית זה עם משפחה שנתונה בגלות ושרוצה לשוב לארצה ומתמודדת לראשונה עם אוכלוסיה שתפסה את מקומה בינתיים. ככה זה מתחיל זה ראשית התהוותנו. איך הם הגיעו לגלות? אין אנחנו יודעים, התורה לא מסרה לנו פרטים על כך. לא מסרה לנו כיצד קרה שהעברים יצאו מארצם. אבל אנחנו פוגשים אותם לראשונה מחוץ לארצם. יוצא שהנסיעה אפילו של תרח לארץ כנען היא תנועה ציונית, הוה נראה כאן נאמר בפרק יא פסוק לא 'ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט... ואת שרי אשת אברם..  ללכת ארצה כנען. זאת אומרת שתרח היה אבי הרעיון הציוני של שיבת ציון ללא שום מוטיבציה דתית גלויה על כל פנים. כלומר באור כשדים ייסדתי את מדינת היהודים.

בפרק יא פסוק כז: תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור הרן. בפסוק לא כתוב שתרח לוקח את אברם ואת לוט בן הרן. הרן מת, ומה עם נחור? נא להסתכל בפרק כד פסוק י 'ויקח העבד עשרה גמלים.. וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור'. אז איפה היה נחור? הוא כבר היה בארם נהרים, הוא היה בחרן, הוא לא היה באור כשדים. אז יוצא שחלק מן הפזורה של העברים חלק מן המשפחה העברית השארית הזאת נמצאת באור כשדים, וחלק נמצאת בחרן.

פרק יא פסוק כח: וימות הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים. מה זה על פני תרח אביו? בחיי תרח, זאת אומרת כשתרח חי מת בנו. מה קרה שם? שוב התורה רומזת היא לא אומרת במפורש, המדרשים עוזרים לנו התורה שבע"פ מגלה לנו שעברים היו נתונים באור כשדים לרדיפה. מה זה אור? זה תנור זה אש, אומרים חז"ל הרדיפה היתה שהיו מכניסים את העברים לתנורים. כך נאמר במדרשי חז"ל בבראשית רבה, הסיפור של אברהם בכבשן האש, היה איזה שהוא מבחן לאותה שארית ושליש מן האומה הלך לאיבוד אז בתנור - הרן. כל זה לפני החזרה לארץ ישראל. אתם מבינים איך זה מתחיל, מהם שורשי הזהות שלנו: משפחה גולה, ששליש ממנה נספה בתנורים של אור כשדים. ככה זה מתחיל ויש כאן שאריות יש כאן פליטי שואה. התורה מספרת לנו על יחידים לגבי מה שיקרה אח"כ לאומה כולה. בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. אנו בעצם צאצאי תרח, שליש מהרן שליש מאברם ושליש מנחור.

ויקח אברם ונחור להם נשים. שרי ומלכה, פה צריך להכניס שוב את דברי חז"ל ששרי היא יסכה בת הרן. שאח"כ תהיה שרה. שהענפים של האנשים שפלטו מן השואה לוקחים להם לנשים את פליטות השואה. יוצא מזה שמהרן יש שלשה אנשים שרה, מלכה ולוט. ואז כנראה איזה שהיא יריבות בין אברם לבין נחור לגבי המשך האידאל העברי, הרי ברור שהמשפחה הזו כפי מה שלמדנו בשעורים הקודמים, היתה מעוניינת בפעולה לאיחודה של האנושות. וייתכן שכאן היתה ראשית אותה מחלוקת ונראה בהמשך שכך היה, כיצד צריך להוציא אל הפועל את האידאל העברי. איך מאחדים את בני האדם?

פסוק ל' ותהי שרי עקרה אין לה ולד. מה זה אומר שהתקוות של המשפחה מתנקזות בענף של נחור. נחור הוא התקוה של העם העברי. ויקח תרח את אברם בנו .... עכשיו זה הכל מובן, בעקבות האסון הנורא שפקד את משפחת אברהם, מחליט ראש המשפחה להקים את מדינת העברים בארץ העברים. הוא חוזר הביתה מטעמים לאומיים חילוניים. של רדיפה. כלומר אחרי פרשת דרייספוס והסופות בנגב הוא כבר לא יכול להישאר באור כשדים. ויבואו עד חרן וישבו שם. מי היה שם בחרן שחיכה להם? נחור. מה אמר להם כנראה נחור? נכון שבאור כשדים יש גויים רעים, הם מכניסים לתנור, אבל תדעו לכם שבארץ כנען זה לא כל כך קל, כי יש שם כנענים, אתם תסתבכו, ואילו בחרן יש גויים טובים. הם לא שורפים עברים והם מדברים ארמית, (ארמיקאית) ופה יש מקום טוב. וישבו שם.כלומר שליחי הג'וינט באו לאור כשדים ואמרו שאפשר לסדר בברוקלין עבודה ומכולת לא כדאי לעבור לארץ כנען 'וישבו שם'.

זאת אומרת שנחור הוא אבי הקוסמופוליטיות היהודית. המחשבה שהתפקיד של היהודי הוא לפעול על האנושות דרך הסימביוזה ההתמזגות עם התרבות של אומות העולם, ומשם לפעול. ניתן לומר שהפיתוי הארמי הזה הוא פיתוי קבוע בנפש הישראלית, ולא במקרה אבינו הראשון נקרא אז בשם אברם - חז"ל דרשו אב-לארם. כאן המקום לשים לב מה זה בדיוק יהודי קוסמופוליטי? יהודי קוסמופוליטי מצד המעשה זה דבר אחר, מצד הכוונה זה יהודי המעוניין לאחד את כל העולם כולו ללא הבדל בין הלאומים השונים, הלכה למעשה, הוא היהודי המתבולל היותר מובהק בתרבות שבה הוא חי. אין לכם גרמני יותר מיהודי קוסמופוליטי שחי בגרמניה. או יותר צרפתי מיהודי קוסמופוליטי שחי בצרפת, וכד'. כלומר בסופו של דבר זה חסר עצמה. אלא אין ברירה אלא להקים טריטוריה נבדלת אומה בעלת אופי לאומי שתוכל גם להשמיע את קולה. לפי הכלל הנאמר בספר קהלת 'חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים'. לכן אם אתה לא בעל עצמה פוליטית לא שומעים אותך מבחינה תרבותית.

לכן פה הופיעה מגמה חדשה. פרק יב פסוק א' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ... אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי. אם כן פה יש אסטרטגיה חדשה של תיקון עולם להקים אומה לא קוסמופוליטית אלא אומה אוניברסלית. כלומר אומה שתתקן עולם שהיעד שלה יהיה תיקון הזהות הלאומית החברתית.

יוצא לפי זה בשלב הזה מה אנו רואים? שבגרעין המקורי של עם ישראל, נמצאים ארבעה סוגי אנשים: יש ציוני מדיני, יש לנו יהודי קוסמופוליטי, יש לנו קרבן השואה ויש לנו ציונות דתית. ומזה נולד עם ישראל. מארבעת הדברים האלה. צריך להבין, עד כמה מורכבת היא הזהות שלנו עוד בראשית התהוותה. לכן אין פלא שכל מה שקורה לנו כזה מסובך. כי אם היה לנו אב אחד היה לנו עוד יחסית קל, היינו ביטוי מבחינה לאומית של זהותו של אדם אחד, אבל אנחנו צאצאים של הרבה אבות ביחד, לפחות של שלשה אברהם יצחק ויעקב, לכן צריך לאחד מידות שלא לדבר על ענפים מצטרפים שהם נחור והרן, וכנראה ההיסטוריה שלנו מעתיקה את הברורים האלה.

אם כן אני רוצה לדבר קצת על הפיתוי הארמי. אין פלא שמידי פעם חוזר עם ישראל לדבר ארמית, את זה הוא עושה בגלויות שלו. הוא מדבר ארמית כי זו השפה שבה הוא מרגיש בבית. כשהרבנים מדברים או כותבים זה לזה, הם כותבים בארמית. כל גמרא כל הזוהר מלא בארמית. כי זה התת מודע שלנו.

אחר עקדת יצחק נאמר: ויוגד לאברהם הנה ילדה מלכה גם היא לנחור אחיך... אנחנו זוכרים את נחור מסוף פרשת נח, מאז עזבנו אותו, עברנו את לך לך עד סוף וירא פתאום אנו נזכרים בקיומו של נחור. אבל אע"פ ששכחנו את נחור, נחור לא שכח את עצמו. ובין נחור לאברהם כך נתחנו את הכתובים, יש מחלוקת מהותית בדבר עתיד של העם העברי, כולם מסכימים שצריך להמשיך את המסורת את היעדים של עבר הקדמון, עבר נינו של נח אבי העברים אבי כל בני עבר היה אדם ששאף להביא לאחוה בין כל בני האדם ושאחוה הזו תהיה בעלת תוכן א-להי. המחלקות בין אברהם לבין נחור היא מהי הדרך, כיצד מגיעים אל המטרה הזאת. לדעתו של נחור, העברים צריכים לחיות בתור קהילות מבודדות שתולות על גבי התרבויות הגדולות. לכן צאצאיו של נחור נקראים ארמים וכבר לא עברים. זו היתה החלטה של משפחת נחור שצריך להיות ארמי בארם, אתה תישאר עברי בבית אבל מבחינה תרבותית אתה תחיה בסימביוזה בהתאחדות והתמזגות עם התרבות הארמית, ועל ידי כך יבוא תקון עולם במלכות א-להי העברים, שגם נחור הכיר את שמו וידע שקוראים לו ה'. לשיטתו של נחור קוראים בסבה המודרנית "קוסמופוליטיות יהודית", או בשפה של ימינו גלות. יש אנשים אוהבי גלות. ואילו אברהם הבחין והקב"ה עזר לו בכך שאם כך ננהג, הרי שנתבולל. ארם תגבר על עבר, לכן השיטה של אברהם היתה במקום קוסמופוליטיות, השיטה שלו היתה לאומית אוניברסלית. להקים גוי קדום אומה נבדלת משאר האומות ישות פוליטית ברשות עצמה, בעלת ארץ ומדינה נפרדת, ושמתוך כך ייבנה הדגם ליצוא לאנושות כולה. זאת שיטתו של אברהם אבינו. ואז לפי זה יש שאלה גדולה, מיהו הממשיך האמיתי של הסגולה העברית, האם בני אברהם או בני נחור, והשאלה המעשית היא כשמתחתנים בתוך המשפחה מי הולך לגור אצל מי? מי ימשוך את מי אל החלק השני של המשפחה, רבקה את יצחק לחרן או יצחק את רבקה לארץ ישראל, יעקב ישאר אצל לבן או יקח את בנותיו לארץ כנען. האם הגלות הגולה היא המפלט הטבעי של זרע עבר או שמא זו תחנת ביניים עד העליה לארץ ישראל. זו שאלה גדולה מאד שגונזת בתוכה שתי השקפות סותרות זו את זו.

כאן אנו שומעים שאברהם שומע על ההתפתחות בבית נחור, דברים מענינים, הנה ילדה מלכה בנים נחור אחיך... אבי ארם כלומר הם כבר הופכים להיות ארמיים, אדם שנקרא אבי ארם זה קצת דומה למה שהיה פעם אברם אב לארם. שוב שמות יפים "ואת כשד ואת חזו... "  ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אבי אברהם. אם כן יש שמונה ומזכירים בין היתר בת, היא אמנם נכדה אבל היא הבת היחידה המוזכרת כאן. ופלגשו ושמה ראומה ותלד גם היא שמות עוד יותר יפים את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.

אם אנחנו עושים חשבון כמה ילדים יש סה"כ שנים עשר בנים ובת. סה"כ 13. 8 מן הגבירה 4 מן השפחה. זה מזכיר משהו 8 בני גבירה 4 בני שפחה ובת. בול יעקב אבינו.

אברהם ירצה להוציא את טיפות הקודש שנשארו עדיין בחרן ולהביא אותם אליו, וגלות חרן מנסה להביא לירידה מן הארץ. לפרק את המפעל האברהמי לפעמים אולי מסיבות של פקוח נפש, זה מסוכן להחזיק אתכם פה, ולהביא אותם למקום מבטחים לגולה. לכן כל המאבק סביב לרבקה הוא מאבק סמוי אך קשה מאד. בעצם יוצא, שכאשר אברהם נושא את שרה יוצא איתה לארץ ישראל, ונחור נושא את מלכה יוצא איתה לחרן, יוצא ששני הענפים נמצאים כעת בתיקו 1:1. כאשר רבקה באה לארץ ישראל אל יצחק אז זה כבר 2:1 לטובת בית אברהם. לאחר מכן יעקב בורח לחרן ונושא שם שתי אחיות, זה כבר 3:2 לטובת נחור. כי אז בעצם מה אומר לבן מבית נחור, הוא אומר כי יש לכם מזל אתם הישראלים שיש לכם קהילות שיכולות לקלוט אתכם בשעת צרה, הסתבכת שם יעקב נכון, אז תישאר אצלי תעסוק ביהלומים, תיקח את בתי רק על תסע לשם. לבן אוהב את יעקב כי הוא רואה בו ברכה, נחתי ויברכני א-להים בגללך, כשיעקב מחליט לצאת מבית לבן ולשוב לארץ ישראל עם כל ביתו, הוא פוסל רטרואקטיבית את כל הענף של נחור, על ידו לבן בן בתואל נחור ומלכה, כל זה הופך להיות עבר, כל זה נפסל מן ההיסטוריה, ומתברר בסופו של דבר שההיסטוריה של העברים תהיה בסופו של דבר ההיסטוריה של אברהם בארץ ישראל. התולדה ההכרחית - לבן מבקש להרוג אותו. הבבלי נלחם בירושלמי.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)