קדושת פירות שביעית

כ"ז באדר ב' תשס"ח

שאלה:

לא הבנתי מדוע משתמשים במילה "קדושה" בהקשר של שמיטה. פירות קדושים, קליפות קדושות שאסור לזרוק אותם לזבל אלא בצורה מיוחדת ועוד. לא מצאתי בתורה המילה קדושה בהקשר לשמיטה.

המילה קדושה קשורה ביובל כפי שכתוב "וקדשתם את שנת החמישים שנה" "יובל היא קודשתהיה לכם" לפי פר' בחוקותי לא קימו את השמיטה הרבה שנים "אז תשבת הארץ" "כל ימי השמה תשבות את אשר לא שבתה" מתי היתה שנת היובל האחרונה בארץ וכיצד נהגו בה? האם היסטורית הוכחה העובדה וצויתי את ברכתי... ועשת את התבואה לשלוש השנים"? וכשהיה יובל היה צ"ל ל-4 שנים? לא?


תשובה:

הביטוי "קדושה" ביחס לפירות שביעית מציינת את העובדה שצריך לנהוג בפירות אלה בזהירות מיוחדת. לא מדובר על קדושה עצמית, כי אם קדושה הנובעת מחיבת הארץ. שנת היובל האחרונה נהגה בימי הבית הראשון לפני שגלו השבטים ראובן גד וחצי המנשי. מבחינה הסטורית, שמענו על מספר צדיקים הקרובים אל דורנו שנהגו כל דיני שביעית ככתבה בשדה שלהם וראו יבול פי שלשה, לפי מדידה, בשנה השישית. גם השנה לפי נתונים שבידינו נזרקו כמויות גדולות של תוצרת חקלאית לים, ובענפים מסוימים היתה התוצרת בכמות פי שלשה מאשר בכל שנה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)