הרב אורי שרקי

קדושים - ואהבת לרעך כמוך (א')

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בשבת זו קראנו שתי פרשיות. 'אחרי מות' ו'קדושים'.

בפרשת קדושים נאמר, 'ואהבת לרעך כמוך אני ה''. שעליו אמר ר' עקיבא: 'זה כלל גדול בתורה', ולכן יש מקום להתבונן במיוחד, בכתוב הזה.

'ואהבת לרעך' -

הביטוי המקובל בעברית הוא 'לאהוב את', לא לאהוב ל...'.

כגון: 'ואהבתם את הגר', 'ואהבת את ה' א-להיך'.

ואהבת את - פרושו לאהוב בלב, רגש האהבה, שכולנו מכירים.

לעומת זה לאהוב ל - הכוונה לאהוב גם במעשים. לאהוב במעשים הוא דבר הרבה יותר קשה.

ולכן יש כאן מקום להבין את ההלכה,.האומרת ש'ואהבת לרעך' הוא דוקא כלפי ישראל.

וכאן נשאלת השאלה: וכי אין ענין לאהוב את אומות העולם? וכי אין ענין להתאחד בקשרי אהבה עם כל הגוים כולם? הלא נאמר: 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו',

אם לא אכפת לנו מאומות העולם, כיצד נספר להם את שמו של הקב"ה?! אלא בודאי שאהבת אומות העולם הוא דבר גדול, בעיני חכמי ישראל,

עד כדי כך שכתב רבינו חיים ויטל,  שאחד מהתנאים להשגת רוח הקודש זה לאהוב את כל הבריות, כולל גויים,

ואם כן ברור שכוונת התורה - באהבת כל אדם.

אלא שכאן אנו רואים את רצינותה של ההלכה.

הלכה איננה רק הצהרת עקרונות מוסרית.

הלכה זה ציווי שיכול כל יהודי לקיים בכל מקום ובכל זמן. והלא במהלך ההיסטוריה אנחנו הרבה פעמים בעימות עם אומות העולם, ולכן אין זה מציאותי לדרוש מכל אחד מישראל לאהוב כל גוי בכל מצב שהוא, שאם לא כן, כלל ישראל יכנס לסכנה.

ולכן התורה השאירה בכוונה את התחום של אהבת אומות העולם, לשיקול דעתם של חכמי ישראל, ולשיקול דעתם של בני ישראל במהלך הדורות. לא מפני זלזול באהבת אומות העולם, אלא אדרבא מתוך היחס הרציני שיש לנו לאהבת כל הנברא בצלם.

מתוך כך נקבע החיוב ההלכתי רק כלפי ישראל, ומידת חסידות כלפי אומות העולם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)