עצמאותנו המדינית והאבלות בספירת העומר

כ"ד בניסן תשס"ח, כ"ט בניסן, ו' באייר תש"ע



שאלה 1:

לפני כמה שנים, כשלמדתי בישיבת עטרת כהנים זכור לי שהרב מסר שיעור בעניין ספירת העומר.

תורף דבריך אז היה שמעיקרא ימי ספירת העומר הם ימי שמחה (רמב"ן עה"ת בפ' המועדות) ולכן היום כשיש לנו מדינה אזי הסיבה המרכזית לאבל בימי הספירה בטלה וחזרו אלו הימים להיות ימי שמחה (כ"חול המועד" בין פסח לשבועות).

אודה לך אם תסביר לי שוב את סיבת האבל האמיתית בספירה ומדוע העצמאות המדינית שלנו מהפכת את הסיבה הזו.

האם הרב חושב שיש נפקא מינה הלכתית מהרעיון הזה?


תשובה 1:

סיבת האבל האמיתית היא כשלון מרד בר כוככבא, כבאגרש"ג (נוסחת ספרד) "והוה שמדא על תלמידוי דר' אקיבא". הביטוי שמד מציין אצל חז"ל את דור מרד בר כוכבא (עיין גם רמב"ן על מאבק יעקב ביבוק). מכוח זה היה ראוי שהרבנים יחליטו לבטל את האבלות. לענ"ד זה לא יכול להיות פרי של יוזמה פרטית של רב זה או אחר כי אם ביטוי של כללות הרבנים או עכ"פ הרבנות הראשית, ואלה רחוקים עדיין מהבנה זו.



שאלה 2:

האם בעקבות ההסבר שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד והאבלות היא על אובדן עצמאותנו באופן סופית יש לעובדה שחזרנו לעצמאות משמעות הלכתית? אני שואל בפרט על נושא הגילוח בספירת העומר!


תשובה 2:

היה ראוי שתהיה לכך השלכה הלכתית אלא שהרבנים טרם החליטו על כך. לדעתי שינוי כזה אינו יכול להיות פרי החלטה של יחיד. על כל פנים לעניין יום העצמאות בודאי שיש לכך השלכה כפי שציינתי בסידור בית מלוכה בדיני יום העצמאות.



שאלה 3:

למה צריך לשמוח ביום העצמאות אם אנחנו בימים של אבל (ספירת העומר)?


תשובה 3:

ימי ספירת העומר הם לכתחילה ימי שמחה כפי שכתב הרמב"ן בפרשת אמור. הם הפכו לימי אבל בגלל מאורעות היסטוריים וחוזרים להיות ימי שמחה גם בגלל מאורעות היסטוריים שחלו בתקופה זו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)