הציונות החילונית, דרך ארץ ותורה

כ"ד בניסן תשס"ח

שאלה:

1. ראיתי שהרב וסרמן כותב שכל מה שאמרו חז"ל "אעפ"י שחטא ישראל הוא" זה לא חל על מי שכפר בכל התורה וממילא אין מקום להנהגה של אותם אנשים ואולי אין זה נחשב שלטון ישראל?

2. עוד דבר בקשר לציונות החילונית יש לשאול האם יש בכלל מקום ליחס להם את מצות ישוב הארץ והרי נפסק להלכה שאם אדם לא ידע שיש מצוה אין זה נחשב שקיימה ועוד הרמבם פסק שגוי שעשה את 7 המצוות לא בגלל ציווי ה' אלא מהכרע הדעת אינו מחסידי אומות העולם?

3. הערוך שולחן כותב בתחילת ספרו שחייבים בכל מצווה לחשוב שעושים זאת משום ציווי ה' ומהמקור שהבאתי מקודם בשם הרמב"ם נשמע שעיקר המצווה אם לא כולה היא לעשותה מפני ציווי ה' ולא מפני המוסר הטבעי ולמה והרי אם זה מוסרי יש לעשות זאת גם ללא קשר לציווי ה'?

4. "דרך ארץ קדמה לתורה" אז יוצא שהתורה באה על גבי המוסר אז מה מוסיפה התורה?


תשובה:

1. הכופרים בתורה בימינו כולם "תינוקות שנשבו" כך כתב החזון איש.

2. המחלוקת אם מצוות צריכות כוונה שייכת למצוה המוטלת על היחיד אבל לא במצוה המוטלת על הכלל, כי לא שייך לציין כוונה לפרט שבכלל. לפי הרמב"ם אם קיים הגוי מהכרע דעתו אינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם, שהוא מעלה עליונה יותר (אגרות הראיה ח"א עמ' צט-ק).

3. יש ערך למעשה מוסרי גם לא בתור מצוה מצד דרך ארץ שקדמה לתורה.

4. התורה הוסיפה קדושה, כלומר יחס בלתי אמצעי אל הבורא.