התמודדות הרב עם אבלות

י' באייר תשס"ח

שאלה:

לכבוד הרב אורי עמוס שרקי, באופן האפשרי אצלי וכלפיך, קבל את תנחומי בדואר אלקטרוני זו.

אם יורשה לי לבקש מאת הרב לפרט בכתוב ובשיעור, כך ועוד, כיצד מתמודד הרב. המעלה של הרב ידועה ומתוך כך אני פונה. המשותף לכולנו כי אנו מתמודדים בדרכים שונות כלפי תחום האבלות. הייחודי למתמודד לפי הילכות אבלות אינו בא לידי ביטוי ציבורי וזו בקשתי. להוסיף קומה בבקשה של התמודדות מתוך תורה ומעמד נשיאת עול הרבנות - עם האבלות.

לימדוני רבותי, לא הבישן למד.

אם חס וחלילה הגזמתי וטרם הבשילה יכולת הרב לשתף עם רגשותיו האישיות. אבקש סליחה. בגלל היותי חבר בחברא קדישא, מורה ועוד ענייני חסד, ראיתי לנכון לבקש מהרב בקשה זו, כי ההתמודדויות שיש אינם באות מתוך חיי תורה בגדלות אלא כידוע בדרכו של עולם, הייחודיות של מעלת הרב כידוע ידועה.

תודה לכבוד הרב על כל תגובה אשר יסכים לפרסם.

המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף דאבה עוד. בנחמת ירושלים תנוחמו,

[חתימה]


תשובה:

מאחר והמהלך של פטירת אבי הכ"מ מן העולם היה הדרגתי וארך כשנתיים וחצי, אני חש שזו היתה מבחינתו תקופה של זיכוך והסדרת יחסו אל העולם הזה ואל העולם הבא. תחושתי היא שאני ואחי ליווינו אותו בדרכו עד השער של המקום שבו הוא ממשיך לבדו. כפי שהעירה אחייניתי את תשומת לבי, השיר האהוב עליו בימיו האחרונים היה "שימו לב על הנשמה". אינני חש (אולי בינתיים) תחושה של משבר כי אם אחראיות לבנות חיים חדשים שבהם אין הוא נמצא יחד עם המשכת נוכחותו באופן בונה, לשמור על הלכידות של ענפי משפחתנו והפריית חיינו הכלליים במסרים שהוא היה נושאם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)