רש"י על פרשת "שלח לך"

כ"ד בתמוז תשס"ח



שאלה ותשובה (תשובות הרב באותיות המודגשות):

יש לי כמה שאלות על פרשת "שלח לך":

1. "אנשים" (יג, ג) פרש"י אותה שעה כשרים היו. "וילכו ויבאו" (יג, כו) פרש"י מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה. אם כן לא היו כשרים גם בהתחלה. כשרים בשעת בחירתם ולא בשעת הליכתם.

2. "ויקרא משה ליהושוע בן נון יהושוע" (יג, טז) רש"י התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים. אם משה ידע שיחטאו מדוע לא מנע מהם ללכת, או לפחות שלח אחרים, או נתן להם שיחת מוסר או התפלל גם עליהם? הכוונה לעצה הרעה שאח"כ התבררה כזו של המרגלים. יהושע בפרט היה בסכנה מפני ריבוי תורה שבו. הכוונה לעצה הרעה שאח"כ התבררה כזו של המרגלים. יהושע בפרט היה בסכנה מפני ריבוי תורה שבו.

3. "סר צלם מעליהם" (יד, ט) רש"י צלו של המקום סר מעליהם. מה פירוש צלו של מקום? ההשגחה.

4. עד אנה ינאצוני וכו' (יד, יא) וכי הקב"ה ח"ו מתלונן ו"שופך את ליבו" בפני משה ומשה מרגיע אותו? לכן נראה ע"פ מה שכתב רש"י בפס' יח: ה' ארך אפים - לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו: לצדיקים. אמר לו הקב"ה: אף לרשעים. אמר לו: רשעים יאבדו. אמר לו הקב"ה: חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים. אמר לו הקב"ה: והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו: והלא אמרת לי אף לרשעים: עכ"ל.

שכל זה אינו אלה נסיון ו"שיעור מוסר" למשה רבינו ע"ה. האם זה נכון? כן.

5. "ועשו להם ציצית" (טו, לח) על שם הפתילים התלוים בה כמו ויקחני בציצית ראשי. אם הציצית נקראת על שם הפתילים התלוים בה אז מהי הציצית? החלק שבו הקשרים. ומהו "והיה לכם לציצית" ע"פ רש"י? (ע"פ הרשב"ם זה מתפרש יפה: הציצית הזה יהיה לכם לראיה שתראו אותו. כמו: מציץ מן החרכים. וכן מצאתי בספרי. )

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)