תשובה של נבואה - ראיון עם הרב אורי שרקי

ראיון לראש יהודי, אלול תשס"ח




לרב אורי שרקי אין תשובות פשוטות. כל תשובה מחייבת מחשבה. מבחינתו השב, התשובה של דוכנים היא רק חלק מתוך מהלך כולל שצריך גם להביא לתשובת האליטות, ועם ישראל כבר חזר בתשובה כשהוא עלה לארץ. שיחה על תרבות ישראלית, תורה וחוכמה.ר הפוסט-מודרני הוא הרקע לצמיחת הנבואה  
 

אפתח בוידוי קטן. הרב אורי שרקי סחט אצלי את בלוטות הערנות. הוא עונה במהירות, מכה אותך בסנוורים, ואתה צריך להגיב, ומהר. באיזשהו שלב אפילו העט התעייף והפסיק לכתוב. הרב שרקי, ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר (המ"מ), מדבר בשפה של תשובה חדשה. אי אפשר ללכוד אותו באף משבצת כי הוא לא נמצא באף אחת מהן. ניסיתי לברר אתו ביחד מה אופי התשובה שאנחנו מחפשים.

האם אפשר כבר לומר שיש תנועת תשובה דתית-לאומית?

בודאי. יש תשובה כזו בשני מובנים. במובן הכללי עצם החזרה של עם ישראל לארץ ישראל היא תשובה דתית-לאומית. לחזרה הזאת יש גם ערך דתי וגם ערך לאומי. במובן הפרטי יש בהחלט פעילות של תשובה ציונית דתית. היא הרבה פעמים מתרחשת בסמוי, לא תמיד בצורה ראוותנית במובן הזה שהאדם שלא הניח תפילין מניח עכשיו תפילין, אלא בהרבה מישורים אחרים.

מה בעצם ההבדל בין תנועת תשובה ציונית לתנועות אחרות של תשובה?

התשובה בפועל היא אותה תשובה. ההבדל הוא התוכן. יש תשובה שהיא בעצם שיבה להדוניזם רוחני. זו תשובה שהמרכז שלה זה נהנתנות אבל בעלת אופי רוחני. היא עוסקת בהעמקת הפרטיות. לעומת זאת, תשובה ציונית היא תשובה כוללת. היא שואפת להזדהות עם ערכים כלליים. גם ערכים אוניברסליים, גם ערכים לאומיים וגם ערכים פרטיים.

מדברי הרב עולה שהוא נגד הכיוון הפרטי, מדוע? מה עם הפרטיות?

אין לי שום דבר נגד פרטיות. אין שום בעיה בכך שהאדם יהיה צרכן של רוחניות. השאלה אם יש משהו מעבר לזה. האם יש עילאיות, האם יש ערך כללי שמעבר לפרטיות של האדם. כשהפרטיות הופכת להיות ביקורת על כל דבר שהוא כללי היא בעייתית. כל עוד היא נשארת בגדר צורך טבעי היא לגיטימית.

ובכל זאת, משהו השתנה מאז דורו של הרב קוק, אז ההשכלה והאידיאולוגיה היו במרכז ואילו היום הדמיון והרגש במרכז, זה לא אמור לשנות משהו בסגנון התשובה ועבודת ה'?

בודאי שהרבה השתנה מאז, וזה מחייב אותנו לשינוי, וצריך לברר היטב מה אופי השינוי. השיבה היא לא אל הרגשיות, שם כבר היינו. המשבר שפוקד את התרבות שפירק את השכל הוא משבר כולל. כל כוחות הנפש מצד עצמם התגלו כבלתי יעילים. לא השכל, לא הרגש ולא הדמיון. השיבה צריכה להיות אל השורש של כוחות הנפש – אל הנבואה. כמה שזה נשמע בומבסטי הדבר שאליו צריך לצעוד הוא רוח הקודש והנבואה.

יש כבר ניסיונות שמנסים לחדש את כלי הדמיון, האם זה בכיוון?

זה הכיוון במובן הזה שאי אפשר לכונן תרבות נבואית בלי לפתח את כוח הדמיון. הדמיון הוא חלק אינטגרלי של הנבואה. אך אין זה אומר שכל עיסוק בדמיון באמת יוצר מהפכה תרבותית של ממש. דרוש דמיון כזה שיוצר עלייה תרבותית משמעותית.

יש טענה רווחת שלא משנה מה קורה ברחוב, העיקר זה דבר האליטות, האם גם ביחס לתשובה זה כך?

לעניות דעתי אי אפשר לעשות שינוי של ממש בחברה הישראלית בלי להתמודד עם הקודקוד של הפירמידה בחברה הישראלית. זה כמובן לא שולל את הפעילות ברחוב אבל אם תהיה רק פעילות ברחוב אנחנו עלולים להפוך בעיני הציבור לספקי פולקלור בלבד. האיש הממוצע אומר לעצמו "הם מספקים לי יהדות חביבה, אבל עדיין, הרום של התרבות נמצא שם, בהיכל האליטות". שם נמצאים העומק והחוכמה. לכן, כל עוד לא יהיה מענה אינטלקטואלי רציני מול האליטות לא תוכל להיות הצלחה מלאה בפעילות התשובה. צריך לפתח אליטות אלטרנטיביות שמסוגלות לייצר שיח תרבותי שיוכל להתמודד ללא פחד ובצורה רצינית ושיטתית עם שאלות היסוד שמרחפות בתרבות הישראלית הגבוהה.

הרב קוק "העלה ניצוצות" מהתרבות המודרנית. האם אפשר "להעלות ניצוצות" מהתרבות הפוסט-מודרנית?

ללא שום ספק. לא רק על-ידי תורתו של הרב קוק אלא גם על-פי משנתו ההגותית של ר' נחמן מברסלב. ר' נחמן בתורה סד בליקוטי מוהר"ן מדבר בפירוש על שאלות שנובעות מה"חלל הפנוי" והוא מאפיין באופן ברור את המרחב של השאלות בעידן הפוסט-מודרני. ר' נחמן מתייחס שם לשאלות שנובעות מאינטואיציה בסיסית שהמקור של הערכים נמצא מעבר לערכים. האינטואיציה הזאת מרוקנת את המגרש הערכי, היא הופכת את הכל ל'אין'. שום ערך לא שווה מצד עצמו. שם התרבות נמצאת היום.

ומה המענה של ר' נחמן לשאלות הללו של החלל הפנוי?

ר' נחמן מתאר שם את דמות הצדיק (בחינת משה רבינו) שנכנס למרחב הבעייתי של שאלות החלל הפנוי. המענה הוא בעצם ה"כניסה" של הצדיקים אל אותו מרחב של שאלות. הרבה פעמים השואלים מרגישים שנציגי הקודש לא נמצאים במקום שבו הם נמצאים וזה מגדיל אצלם את התסכול והכאב. עצם הידיעה שהשאלות הללו חיו והתבררו אצל גדולי ישראל מניחה את הדעת. ההוגה אומר: הנה לפחות האדם הגדול הזה הגיע לאותם מקומות שאני הגעתי אליהם.

לאחרונה יצא ספרך על 'שמונה פרקים לרמב"ם', האם יש דבר כזה פסיכולוגיה יהודית?

לא. אמנם רוב הפסיכולוגים יהודים אבל זה עדיין לא אומר שזה יהודי. פסיכולוגיה היא מדע. ברגע שזה ניסיוני וזה ניתן להעברה הרי זה בגדר חוכמה. חוכמה בגויים – תאמין. גם בדברי חז"ל יש דברים נפלאים על העולם והנפש שהם עדיין בגדר "דרך ארץ שקדמה לתורה". כפי שהרמב"ם אומר במפורש בהקדמתו, הוא מביא גם דברים מדברי הפילוסופים, וזה בגדר חכמה נטו.

האם אלוהים נוכח היום בתרבות?

כל מהלך אנושי בקנה מידה רחב, כל כיוון תרבותי שתופס מיליוני בני אדם, הוא סוג של דיאלוג עם אלוהים. זה לא משנה אם האנשים מודעים למציאות אלוהים או לא. בעומק התת-מודע האנושי יש ידיעה שיש אלוהים וכל פעילות תרבותית היא בעצם אמירה של הבריאה כלפי הבורא. 

האם יש עדיין מקום לחלוקה לעדות?

אחת המעלות של הפוסט-מודרניזם הוא נתינת הלגיטימיות לכל זהות. ברגע שמטשטשים את הזהויות השונות גורמים במודע או שלא במודע להעדפה של זהות אחת על פני אחרת. זה כבר אימפריאליזם תרבותי. אנחנו לא מנסים לטשטש זהויות. להיפך, אנחנו רוצים שתצמח תרבות עשירה שמכילה ריבוי של זהויות. תרבות חדשה שכוללת את כל העבר המפואר של עמנו ומתקדמת לקראת עתיד עוד יותר מפואר.  

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)