הדלקת חשמל ביום טוב

י"ח בתשרי תשס"ט

שאלה:

אני בן למשפחה מיוצאי מרוקו. מזה כתקופה שזיכני ה' להיות בהתקרבות מתגברת והולכת לתורה ולמצוות. בתחילת התהליך נהגתי באופן טבעי כ"מנהג הספרדים" ולמעשה כדעת הרב עובדיה יוסף שליט"א.

עם הזמן נוכחתי לדעת שמנהגו שונה ממנהג אבותי שבאו מגלות מרוקו, וכן גיליתי את פסיקות ההלכה של גדולי המערב, ובכללם הרבנים יוסף ושלום משאש זצ"ל. נוספה לכך חיבתי היתירה לשיטת הראי"ה ובית מדרשו בקודש, הרואה בשיבתנו זו האחרונה כתחילת גאולת ישראל - שיטה שהרבנים לבית משאש היו ממצדדיה הנלהבים - והתחלתי לשוב למקורותי לאט לאט, ולנהוג יותר ויותר כפי מנהג יהדות מרוקו ולא כפסיקות אחרים, גדולים ככל שיהיו משום לא תיטוש תורת אימך.

שאלתי:
הגיע לידי חיבורו של הרב זכריה זרמתי, והוא מעיין קיצור שו"ע המערבי (כלשונו שם), ושם מובא מפורשות שקהילות מרוקו נהגו להתיר הדלקת אור החשמל בידיים ממש ביו"ט (שאינו שבת כמובן), מנהג שנדחה עפ"י רוב בארץ ולא ראיתי מי שנוהג בו כיום. אולם אינני יודע לומר אם זה מתוך בורות או חשש מראית עין או כיו"ב דברים שאין להם עם עיקר הדין של הרב יוסף משאש ולא כלום אלא "דחיה בעלמא" כלשון הרב שם. רציתי לדעת מה דעת הרב בנושא? האם יהיה מותר לי לנהוג היתר זה על עצמי? לכאורה ברור שכן שאין לי רשות לנטות מהמנהג בו דבקתי - לא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, ובכ"ז רצוני להתייעץ איתך כרב ופוסק.


תשובה:

גם הרב עובדיה יוסף כתב שאין למחות בחזקה בידי המתירים. למעשה כך נוהג עד היום הרב דוד שלוש, הרב הראשי לנתניה, וגם יוצאי חלציו. במקום שבו המורה מתיר, אתה רשאי לנהוג כן, אבל ברוב המקומות אוסרים, ולכן אין לנהוג היתר כי אם בשעת הדחק.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)