קידוש אכילה ושתייה בעידן שפע הברכה בישראל

כ"ח בתשרי תשס"ט

שאלה:

אנו מוצאים בכתובים מודל של לכעורה "פסימיות בקרב חכמי ישראל:

א. בחטא המרגלים עשרה מחכמי ישראל היו נגד עליה לישראל ורק שניים בעד. היינו מצפים שרוב החכמים יהיו בעד.

ב. הגמרא מספרת שכאשר רבי עקיבא וחכמים צפו בחורבן בית המקדש, רק רבי עקיבא שחק ויתר החכמים בכו, כלומר רוב החכמים היו פסימים ורק עקיבא אופטימי.

ג. במקום אחר בגמרא דנו חכמים על ימות המשיח ואף אחד לא רצה לחיות באותו זמן, רק רב אחד שהיה מוכן לשבת בגללי החמור של המשיח.

כיצד ניתן להסביר שבכל המקרים האלה רוב החכמים היו פאסימיים ורק מיעוט אופטימי? אנחנו מצפים שרוב החכמים יהיו אופטימיים.


תשובה:

האמצע הוא מיעוט וההקף הרוב. האופטימיים הם העומדים על נקודת המרכז של המאורעות.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)