מדרשים ואגדות - מקורם ואמיתותם

כ' בטבת תשס"ט, י"ז באב תשע"ד



שאלה 1:

שאלתי בנוגע למדרשים השונים (כדוגמת מדרש רבה המוכר).

מה טיבם? ומה מקורם?

האם הם אמת שנמסרה מפי הגבורה למשה כחלק מתושב"ע? האם קיבלו את הסיפורים האלו נביאים או שונים או בעלי רוח הקודש לתקופתם? או שמא מדובר בסיפורים שהומצאו על ידי חכמינו על מנת ללמד אותו ערכים וכן להוסיף עניין ומשיכה לסיפורי התורה?

מתקשה אני לקבל ההסבר כי חכמים הגיעו למסקנות אלו רק על ידי קריאה במקרא ומתוך רמזים כגון גימטראות וכו'. אבקשך להתייחס בתושבתך ספיציפית לפירוש רשי המוכר על פי המדרש: "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". איך אנו יודעים אם כן שיש בו דוקא נחשים ועקרבים??

ולסיכום האם כאדם מאמין מחוייב אני להאמין למדרשים אלו? האם אנשים המסרבים לקבל אמיתותם של המדרשים יצטרכו לתת על כך את הדין ככופרים?

תשובה 1:

המדרשים הם חלק מהתורה שבעל פה. כשהם מביאים סיפור אין הכוונה בהכרח למסירת ידיעה הסטורית. גם לא שזה המשמעות ההכרחית של הכתוב, כי אם שבעולם האסוציאציות של הזהות היהודית מקרא זה מעורר מחשבה פלונית, או מחייב סיפור אלמוני. לגבי מים אין בו וכו', יש לשים לב לכתוב מתוך קריאה איטית ומתוך הנחה שלא בכדי הוסיפה התורה מילים. ברור אם כן שהמילים "אין בו מים" נושאות משמעות, כשאחת ההסברות האפשריות היא "אבל נחשים וכו' ". גם אם תתקבל על דעתך פרשנות אחרת למילים אלו, עצם האפשרות שהכתוב נותן לפרש "אבל נחשים וכו' " היא בעלת תוכן ומשמעות ומהוה חלק מדבר ה' אלינו. כך שעליך להאמין, לא שהסיפור הוא אמת, אבל להאמין שהחכמים הם חכמים.



שאלה ותשובה 2 (תשובת הרב מודגשת):

1. לגבי אגדות חז"ל בתלמודים ובמדרשים, המתארות אירועים מההיסטוריה (התנ"כית ושאחריה) בפירוט, הן מאורעות (מה גרם לשואבות להאריך בשיחה עם שאול, לדוגמא) והן מספרים (כמויות ההרוגים בביתר לדוגמא) וכיו"ב. מהו הכלל כדי לדעת מתי באו לתאר מציאות מעשית ומתי באו לדבר על העניין הרוחני שמופיע? לענ"ד יש בזה חשיבות כי תיאור המעשה במחשבה ציורית, בצורה מדויקת, מאחיז את האירוע במציאות וגם משמעותו הרוחנית נאחזת בחיים יותר. אמנם אין קריטריון ברור, ולכן יש מחלוקות בין מפרשי האגדות, אבל באופן כללי ניתן לומר שמה שנוגד את הטבע אינו כפשוטו, כגון בר יוכני שהטיל ביצה שהטביעה שישים עיר, ואגדות רבב"ח, וכדומה, אא"כ כוונת חז"ל המפורשת לפי סגנונם שזה היה נס, כמו בפך השמן או נקדימון בן גוריון. כמו כן מספרים מוגזמים באים להפליג בחשיבות הנושא הנידון.

2. במקומות שבאו חז"ל לתאר מציאות, מדוע פרטים אלו לא הוזכרו בתנ"ך בפירוש? משום שהדברים היו ידועים לבני התקופה ולא היה צורך לציין אותם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)