הרב אורי שרקי

פוליטיקלי קורקט והסטוריה

"עולם קטן", א' באלול תשס"ט




בכל טקס ממלכתי אנו שומעים הצהרות מפי אחד המכובדים, בטון עמוק ורציני אך משעמם, בסגנון: "אנו ממשיכים להילחם על זכותנו הבלתי מעורערת לחיות כאן". תחושת האי-נוחות המלווה את ההצהרות האלו, המושמעות מתוך אי-נוחות נפשית מצד הנואמים, נובעת מכך שאין מעיזים לומר במפורש מי הם "אנחנו", מהי ה"זכות", ומהו "כאן". ברגע שנידרש להסביר את המכוון בביטויים האלו, נצטרך להחליט האם "אנחנו" הם היהודים בלבד או כל בעלי תעודת זהות ישראלית, אם ה"זכות" היא הברית שכרת ה' עמנו או ההכרה הבינלאומית, ואם "כאן" הוא ארץ ישראל או גבולות הקו הירוק המשופץ. על מנת להישאר בתחום ה"פוליטיקלי קורקט" משאירים את הדברים מעורפלים.

הכל מתחיל מזה שלא לומדים היסטוריה. אם היינו מעט מתבוננים בתולדות האנושות ובתולדות עם ישראל, היינו מגלים שעם ישראל הינו ניצוץ א-לוהי המתהלך  על הארץ דרך ההיסטוריה, ששייכותו לארץ ישראל הינה למעלה מהשייכות שיש לכל עם לארצו, ושבכלל אנו שונים במהותנו מכל העמים אשר על פני האדמה, ושדווקא מתוך ההכרה הזאת אנו יכולים להיות לברכה לכל משפחות האדמה. דווקא אם מקיימים "דע מאין באת" ניתן לתת תשובה לשאלת "ולאן אתה הולך". הסתכלות שכזאת תגרום לנו לקחת אחראיות לא רק על גורלנו הפרטי כי אם על מהלך ההתקדמות של התרבות העולמית, וזה דבר שכמעט אף לא אחד מעוניין בו, לא הדתיים ולא החילונים.  קשה לצאת מתסמונת "הראש הקטן" ולהחליט שהגענו לארצנו על מנת להגשים יעוד עצום של תיקון עולם במלכות ש-די. זו אחראיות כבדה מדי.

לפעמים מפגיש אותנו הקדוש ברוך הוא עם תופעות מציקות, הסותרות את רצוננו בחיים בינוניים. אחת מהקשות שבהן היא הבעיה הפלסטינאית, שעשויה לעורר אותנו לבירור מעמיק של זהותנו. אלא שדא עקא, שמי שאינו לומד את ההיסטוריה חי את ההווה בצורה כואבת פי כמה וכמה. תחושת האבסורד הקיומי אופפת אותו והוא נופל לייאוש. אם תאמר לו "יש לנו זכות היסטורית". אין הדברים נכנסים לתוך לבו, משום שאין הוא מבין מדוע יש להכריע את מלחמות ההווה, שהוא המציאות הממשית, על פי סיפורים של העבר, שכבר חלף ולא ישוב.

יש ללמוד את ההיסטוריה לא בתור התרפקות על העבר, כי אם בתור פתיחה מחודשת של תיקים שכבר נסגרו. מאחר ומאורעות העבר היו פרי החלטה בחירית של אנשים, כאברהם אבינו שהלך אחרי קריאת "לך לך", כמשה, כעזרא, כרבי עקיבא, כמחדשי היישוב הספרדים והאשכנזים, ועד דור מקימי המדינה, תמיד מחלחלת השאלה אם החלטותיהם של הקדמונים לא היו שגויות ואולי רק סיבכו אותנו. לימוד ההיסטוריה לא רק בתור ידיעת העובדות אלא מתור הערכת מהלכי העבר, מתוך כניסה ללא פחד לסוגיות שהיו אקטואליות בדורות שעברו, היא זו שעשויה לברר לנו את צדקת דרכנו, ויתרה מכך, לתת משמעות וכיוון לכל מהלכי ההווה שאנו מתעסקים בהם.

היהדות אינה עוסקת בעבר, כי אם בעתיד. כך שהצורך בזכירת העבר הוא רק במידה ומאורעות העבר עשויים לחזור על עצמם, באופן שנדע מראש כיצד להתמודד אתם. הרבה יש לנו ללמוד מהתנ"ך ומדברי ימי עמנו מאז ועד היום על מנת שנבין על פי אלו מפתחות מתנהגת ההיסטוריה שלנו, כדי שלא נחזור על טעויות העבר, ונכין את עצמנו לייעודינו המזהירים, שיתגשמו במהרה בימינו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)