הרב אורי שרקי

ט"ו בשבט - מקור החג

שבט תש"ע




יש שואלים מה המקור למנהגי ט"ו בשבט מאחר ואין להם מקור בתלמוד? התשובה היא שהברייתא המובאת בגמרא במסכת ראש השנה: "מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד (או בט"ו) בשבט", רומזת לכך שר"ע סבר שיש בתאריך הזה תיקון לחטא אכילת עץ הדעת, שהיה אתרוג לדעת חז"ל. מנהג אכילת הפירות הוא של חסידי אשכנז, וכן התפילה הנהוגה להתפלל על אתרוג כשר. בספר פרי עץ חיים (שער ראש השנה פרק א) לתלמידי האר"י נאמר שיש סוד לכל ארבעה ראשי שנים, וזה כולל ראש השנה לאילן. בספר שבט מוסר לרבי אליהו הכהן מאיזמיר נאמר בשם צוואת רבי אליעזר (חיבור קדמון מחסידי אשכנז הראשונים) שמנהג אכילת פירות בט"ו בשבט הוא מנהג ותיקין. ובמגן אברהם מובא המנהג בשם ספר "תיקון יששכר" שהיה תלמיד מהרלב"ח, בזמן האר"י והבית יוסף. לאחרונה נתגלה בגניזה פיוט לתפילת שמונה עשרה של ראש השנה לאילן מאת רבי יהודה ברבי הלל הלוי, שחי בארץ ישראל בסוף תקופת הגאונים - זאת העדות הקדומה ביותר (בסביבות שנת 1000 בא"י) לחגיגה בט"ו בשבט:

"שמונה עשרה לראש השנה לאילן

בראש שנה לאילן

אדר נזלי ישע תזיל להמוני.
אגוז יפריח למעודני, אמץ אמוני:
כי שמש ומגן יי
ברוך אתה יי מגן אברהם.

בראש שנה לאילן

...צמחי אילנות בברכה נחזה,
קיקיון ראש יום רמון ציץ לעם זה,
שקמים ושירוק יגבה כזה;
תשמיענו כי שלום אמת
אתן לכם במקום הזה
ברוך אתה יי עושה השלום."

רבי יהודה הלוי ברבי הלל, פייטן ארץ ישראלי קדמון

אדר נזלי ישע - גבורת גשמי ישע. קיקיון ראש יום - אולי יש לקרוא: "ראש יונה"? (יונה ד', ו). שירוק - מין עץ לא ידוע, ואולי יש לקרוא "שורק" - גפן מובחרת או ייתכן שלפנינו צורה עברית מ"סרכא" הארמית - תאינת-בר, המקבילה לשקמה (משל סרכא דאקים תאניתא - שיר השירים רבה א', ו').

ע"פ "לקט שירים ופיוטים", כפי שהעתיק ר' מנחם זולאי מכת"י אוכספורד

הנוסח המלא נמצא בספר תהלה לדוד לרבי דוד אברהם מנדלבוים (עמ' 254 ואילך).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)