האם מרדכי היה מתבולל?

י"א, י"ב, י"ח באדר תש"ע



שאלה ותשובה 1 (תשובת הרב מודגשת):

שמעתי שיעור של הרב על פורים בו הרב הסביר אפשרות לראות את מרדכי ואסתר כמתבוללים בתחילת דרכם, מה שיכול להסביר במגילה מספר דברים למצריכים הסבר, כשהראיות שהובאו לכך הם שמם האלילי והיות מרדכי נוטל חלק במשתה המלך וכן האוכל הלא כשר שאולי אכלה אסתר.

עפר אני לכפות רגלי הרב אך תורה היא וללמוד אני צריך - התעוררו לי מספר שאלות עקב כך:

1. האם יש לרב עוד מקורות נוספים? רש"י מביא שמרדכי היה שר צבא של מלך פרס. האלשיך סבור שמרדכי לא השתחוה להמן מתוך יריבות פוליטית. הגמרא אומרת שנקרא יהודי כי כפר בע"ז ולא ציינה זכות נוספת. דעת שמואל ש"ויעבור מרדכי" שעבר הפסח בתענית. הירושלמי סובר שמרדכי ואסתר ציערו את הסנהדרין בדרישתם להנהיג את חג הפורים. ובספר מנות הלוי כתב שמרדכי ואסתר כפו את החג מכוח מלכותם.

2. איך אפשר לומר דברים אלו כשחז"ל דוקא בחרו בדרך כלל לראות בו אדם גדול עוד מתחילתו? הירושלמי אינו מביא שום רמז לאופיו של מרדכי לאורך כל מסכת מגילה. הפיסקה במשנה שקלים המזהה את מרדכי עם פתחיה אינה קיימת במשניות שבירושלמי.

3. אם פירוש זה הוא אפשרי מדוע לא שמענו (אם אכן כך) אף ראשון או אחרון גדול שיבאר כך את המגילה? הרלב"ג כתב שמתועליות המגילה הוא שלפעמים כדאי להפסיד רווח קטן מפני רווח גדול, כגון שילוח אסתר לבית המלך שעשה אותה למלכה, אע"פ שיש בזה משום עבירה על הדת. מלבד זאת כתב האור החיים בהקדמת התורה שמותר לפרש שלא כפי חז"ל אם זה מגדיל את היראת שמים, ובפירוש זה יש לימוד גדול של השגחת ה' המהפך יהודי רחוק ליהודי גואל בשעת צרה. מלבד זאת לא הכרעתי שאכן כך היה, אלא רציתי להראות שאכן כך ניתן לקרוא את הפסוקים במבט ראשון, וזה נכון לכולי עלמא, כולל עבור המפרשים שמרדכי היה נביא, ולכן יש לתת את הדעת מה היתה כוונת הכתוב בניסוח המאפשר הבנה כזאת.

4. הרב בעין איה ברכות ח. מבאר (בסוגיא בה עקביא בן מהללאל העביר ביקורת על שמעיה ואבטליון) שהיכולת לראות ולפרש אצל אבותנו חסרונות תלויה בטהרת לב גדולה חוכמה גדולה ויראת חטא גדולה. למיעוט הבנתי חכמים לא השאירו בכך לנו מקום לעשות זאת אלא אם כן מוכרחים אנו לומר זאת ויש לנו על מי להישען? אין בפירוש זה שום הטחת ביקורת על מרדכי ואסתר. מה שהרב פוסל בעין איה הוא יחוס פגם מוסרי לגדולי האומה. היותם של מרדכי ואסתר שייכים למגזר שהתבולל אין בו כל פגם מוסרי ויש לדונם כתינוקות שנשבו.



שאלה ותשובה 2 (תשובת הרב מודגשת):

ראשית תודה רבה הרב על תשובתו, אך עדין הדברים לא נתישבו לי כראוי על הלב ולכן, ברשות הרב, אוסיף לשאול, אם אין זה מטריד יתר על המידה:

1.האם רואה הרב ראיה משתיקתו של הירושלמי להיות מרדכי מתבולל בתחילת דרכו או רק רמז לכך שמרדכי הוא דמות אחרת ממה שהבבלי מצייר, ובכך עוד סייעתא הפותחת מבט אחר במגילה? הירושלמי לא רק שותק אלא באגדה היחידה שהוא מביא על פורים הוא מצייר את מרדכי ואסתר כעומדים בהתנגשות עם החכמים.

2.האם כל מהלך שעולה בדעת כל אדם שמתלבש יפה בפשט הכתובים, ומסביר כמה וכמה ענינים מוקשים, האם נומר עליו שהוא ראוי להיקרא פירוש אפשרי כי ניסוח הדברים איפשר הבנה זו? אפשר כך להכניס על הרבה דמויות בתנ"ך, עם קצת יצירתיות הרבה כוונות ומניעים נמוכים ובכך להסביר הרבה ענינים המתבארים כך בפשט הכתובים!? אם כן מה הגבול? תמיד נצטרך להבין מדוע אדם שאנו יודעים עליו שהוא נעלה תואר בכתוב באופן המשתמע אחרת, שאם לא כן לא נבין לא את המקרא ולא את חז"ל.

3. מכיון שמרדכי גלה בגלות יכניה עם ה"חרש והמסגר" וחי בזמן בית המקדש הראשון ובזמן השראת שכינה , להגיע לעמדת מתבולל, עם כל הקושי וההיתמודדות שיש לגולים בארצות ניכר, הרי יש בזה פגם מוסרי. אין בכתוב ראיה שהגולה הוא מרדכי ולא קיש סבו.

4.גם אם אין בכך פגם מוסרי, הרי יש בכך פחיתות מעלה, והורדת הדמות בעיננו לגובה העינים. הבבלי מוכיח במספר מקומות בפשט הכתובים שלאסתר ומרדכי יש רוח הקודש (כגון "ותלבש אסתר מלכות" ולא "בגדי מלכות") ובכך מצטיירות דמויות נישאות. אם אכן היו הם נביאים, ראייתם כמתבוללים עושה להם עוול גדול, כשם שמבטה של מרים על משה כנביא בלבד ולא למעלה מזה היה נחשב כהוצאת שם רע על משה. אין כאן כל הורדת מעלה אלא הצבתו של מרדכי במסלול אחר בעולמו של הקב"ה, ומה לזה ולהנמכת משה בתוך הנביאים.

5.הרי אין דומה הלימוד וההקרנה מאדם גדול לאדם קטן. רווח מוסרי אוכל גם ללמוד אם אוריד דמות כמו דוד המלך לרמת ההיתמודדויות שלי ואלמד ממנו שאם גם הוא נפל ואף יותר ממני אף אני יכול לקום, אך בכך הפסדתי את מרום גובהו והתשוקה ל"את צמח דוד מהרה תצמיח" . האם גם פה, הרווח מהלימוד שגם אדם רחוק יכול להיות גואל, אינו קטן מהרווח מלראותו כנביא? אדרבה זה מראה שהגאולה מתחילה מההיקף הרחוק, כפי שהוא האמת. כי מלכותו בכל משלה.



שאלה 3:

משיעורו של הרב הבנתי שהסיבה לכך שמרדכי חזר לחיק יהדותו היא שכאשר ביקש המן להשמיד את כל היהודים הבין שיריבותו עם המן איננה רק אישית, פרטית אלא היריבות היא כנגד כל עם ישראל. אולם לכאורה נראה שמרדכי מזדהה טוב עם יהדותו עוד לפני בקשת המן להשמיד כל היהודים "ויהי כאמרם אליו יום יום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (ג',ד')?

ודבר נוסף, הרב ציין שעד רגע ההתנגשות עם המן (הסירוב להשתחוות) מרדכי נקרא "מרדכי" בלבד, ואילו מאותו רגע ואילך מאמץ הוא שם חדש "מרדכי היהודי" עיינתי וחפשתי בכל הפעמים שמוזכר שמו של מרדכי במגילה ולא מצאתי חילוק מלפני ההתנגשות לאחריה! גם לפני יש פעמים שקרוי יהודי (ב,ה/ג,ד) וגם אחרי יש פעמים שקרוי "מרדכי" בלבד (ד,א/ד,ד/ד,ה/ד,ו/ד.ז/ד,יב/ד,יז/ה,ט וכו')?

תשובה 3:

לפי פירוש זה, מרדכי ידוע כבן לעם היהודי אלא שעדיין אין הכתוב מצמיד את הכינוי "היהודי" לשמו, כך שאין בשני המקורות שהבאת סתירה למה שאמרתי.

"הגיד להם אשר הוא יהודי" אינו מתפרש בהכרח כהנמקה שנתן מרדכי לסירובו להשתחוות, כי אם נתון שהוא מסר להם, ומכיון שהיה ידוע להם שהמן הוא גם אגגי מן הסתם ישנא את מרדכי בשל יהדותו, גם אם סירוב ההשתחויה לא היה קשור לכך.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)