הרב אורי שרקי

כי תשא - עגל הזהב

אדר תש"ע




לכאורה אי אפשר היה, אחרי ששמעו ישראל מפי הגבורה את הציווי "לא תעשה לך פסל... לא תשתחוה להם ולא תעבדם" שיסברו שיש מקום לעשות את עגל הזהב. איך ניתן להבין אם כן את נפילתם של ישראל למעשה זה? נראה הדבר שהם סברו שכל האיסור לעבוד את ה' בדרכים חיצוניות לעבודת המשכן חל כל עוד יש צינור ישיר של התגלות, ושהצינור הוא משה. מאחר והם סברו שמשה מת, היה נראה להם שבודאי לא תהיה קפידה לפני המקום אם יעבדוהו מכאן ואילך כדרך שעבדוהו מקודם, על ידי פסל ותמונה מדעתם, כדוגמת פסל מיכה. ולא עוד אלא שהיה נראה להם שיקבלו על כך שכר, ולכן קיבלו את דברי אהרן שקבע "חג לה' מחר", שהרי לא רצו לחדול מעבודת ה'. כשמשה ירד הוא שבר את הלוחות, כדי להורות שכשם שאין ליחס ערך מוחלט לשום נברא, יהיה זה אפילו הלוחות הכתובים באצבע א-לוהים כי אם לדבר ה' הנצחי הלתי-תלוי בלוחות, כך אין לתלות את דבר ה' בנוכחותו של משה, כי גם אם היה מת כפי שסברו, עדיין תוקף הציווי של דבר ה' האוסר פסל ותמונה מחייב וקיים לעד.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)