הרב אורי שרקי

שמונה עשרה - ברכת שומע תפילה




ברכת 'שמע קולנו' מסיימת את ברכות הבקשה. כי הלא תפלת שמונה עשרה מתחלקת לשלושה חלקים: שלושת הברכות הפותחות, ושלושת הברכות המסיימות, ובאמצע שתים-עשרה או שלוש-עשרה ברכות של בקשה שהן עניינה העיקרי של התפילה, שהרי מהותה של התפילה היא בקשת הצרכים מה' יתברך (בית א-לוהים להמבי"ט פ"א).

ואילו לעומת כל שאר הברכות שבהן ביקשנו דבר מפורט: בברכת 'חונן הדעת' ביקשנו דעת, בברכת התשובה ביקשנו תשובה, ואחר כך סליחה, או גאולה, או רפואה וכד', אנו מבקשים בברכת 'שמע קולנו' מהקב"ה שישמע את קולנו בלבד, מבלי שנפרט מהו המבוקש. והדבר הזה כמובן אומר דורשני, במיוחד לאור העובדה שהפוסקים ראו בברכה זו את עיקר הבקשות של התפילה!

לפעמים אין לאדם מה לבקש. אין ביכולתו אלא להשמיע קול בלבד - 'שמע קולנו ה' א-להינו', אין אנו מבקשים שישמע את בקשתנו, כי לפעמים גם אין לנו מה לבקש. הדבר תמוה, שהרי כל ימי העולם הזה ברור שיש מה לבקש. אלא באחרית הימים, כאשר תושלם ההיסטוריה, וכל בקשותינו תתמלאנה לא יהיה לנו עוד מה לבקש מה'. ואז נהיה בסכנה, שנאבד את המתנה הגדולה של התפילה, של היחס הישיר, של ההידברות הבלתי אמצעית בין הנברא לבורא. זוהי בקשתנו – שגם כאשר כל המבוקש יתמלא, תמשך לנו זכות התפילה גם לעתיד לבוא. גם אחרי בניין ירושלים, אחרי ביאת משיח בן דוד, אחרי תחיית המתים, הקב"ה ימשיך לשמוע את תפילותינו.

תוכן הבקשה יהיה אז מילוי החסרון של עצם היבדלותנו מהאין-סוף ברוך הוא. עצם המרחק הקיים בין הנברא לבורא - זו עילה מספקת לתפילה, במיוחד לאור העובדה שהתפילה מתקנת את כל העולמות. "העבודה צורך גבוה" - צורכו כביכול של הקב"ה, ועל כן אין להפסיק את התפילה גם אחרי מילוי כל המבוקש.

אך עד אז, תוכן "שמע קולנו" שייך גם לזה העולם - אנו מבקשים מהקב"ה 'שמע קולנו' על כל פנים. שיעלה לפניך שיח שפתותינו כאילו כיוונו בכל הכוונות הראויות לכוון, שמא במהלך התפילה לא כיוון המתפלל בכל מלוא כוונתו, או על כל פנים לא כיוון לשם שמים, ולשם הכוונה הרצויה לפני ה' בבקשותיו.

ועוד הוסיפו הפוסקים שבברכת 'שמע קולנו' מותר לו לאדם להוסיף בקשה פרטית שלא נוסחה במהלך התפילה. וכאן הפלא, מדוע שלא נוסיף את הבקשות הפרטיות האלה בין שאר הברכות? אלא שכל זמן שהאדם לא התרומם על ידי התפילה, לאהבת ישראל אמיתית, לאהבת בניין ירושלים, להבנת חילול השם שיש בהעדר הרפואה, ובהעדר הסליחה, ובהעדר הדעת, עדיין ייתכן שבקשתו הפרטית תעמוד בסתירה לטובת הכלל. כשאנו מגיעים לברכת 'שמע קולנו', כבר התחנכנו, ורצוננו מיושר כלפי הרצון של הכלל - בקשותינו הפרטיות לא תבואנה בסתירה עם טובתו של הכלל

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)