הרב אורי שרקי

שמיני - נדב ואביהוא

ניסן תש"ע




מעשה נדב ואביהוא נתפס כחטא. אבל לא מצאנו בשום מקום שהכתוב יקרא למעשה בשם של גנאי, אדרבה, נאמר בפרשת אחרי מות "בקרבתם לפני ה' ". הגדיל לעשות משה רבינו בדבריו הקצרים לאהרון "בקרובי אקדש", ופירש רש"י "עכשיו יודע אני שהם גדולים ממני וממך", ובודאי לא הוציא משה רבינו מפיו ניחומים של הבל. גם הביטוי "אש זרה" אינו מורה בהכרח על איסור אלא על כך שהם לא נצטוו להקריבה. יש להבין שהמיוחד בהתנהגותם של אותם צדיקים היתה שהיא היתה ראויה להם בלבד והיתה נצרכת פעם אחת בלבד בהסטוריה על מנת להראות בגלוי שהשכינה שורה במקדש באופן ממשי ולא רק כמשל. משום כך היו מוכנים למסור את נפשם כדי להודיע ששכינה שורה בישראל. מכאן ואילך, הידיעה הושגה: "על פני כל העם אכבד" ואין יותר צורך בהקרבה זו, וממילא הפכה להיות אסורה עלינו לדורות עולם: "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)