גלות, גאולה וארץ ישראל

י' בסיון תש"ע

שאלה:

איני רואה הבדל בין ארץ ישראל לגולה. בארץ ישראל הגלותית המצב גלותי יותר מאי פעם ורק מי שלומד הוא 'בין חורין' כנאמר. זה קשור במצוות כי אדם יכול לחיות בחו"ל ולהיות דבוק בהקב"ה בה' ולחיות חיים יהודיים שלמים. וכן להפך - אדם יכול להיות חי בארץ ישראל ולא להרגיש שום 'ישראל' או להיות חדור בעיניינים של ישראל וזה מניסיון אישי. על אף קדושתה העצמית אשר אינה נחפשת עד הגאולה ארץ ישראל לא נקראת גאולה ותקן אותי אם אני טועה. גאולה היא גאולה אחרונה - תיכון ע"י מלכות בית דוד בארץ ובביאת בן דוד. מה פשר הפירוש לומר חו"ל - גלות וכאן - גאולה. הרי זה הפך המציאות - אשר המציאות מראה אשר אנו בשיאה של גלות וכבר כ"ק האדמור מלובביטש אמר ח"ו אשר אסור לומר שהמדינה היא אתחלתא דגאולתא חס ושלום, ואמר מי יודע כמה קרבנות הטעות הזו גרמה ח"ו. המדינה אינה המשיח וגם אינה שלוחה שלו. וראינו את זה וכאבנו מספיק כדי להיות נוכחים בכך. ולא לחיות בטעות שכבר נגאלנו, כי כבר טעו בזה בעבר.

תשובה:

בכל מקום שבו דברו חז"ל על גאולה כוונתם לעצמאות מדינית בארץ ישראל. יעויין פרק א של נצח ישראל. משיח בן דוד ובית המקדש הם גאולה שלימה, אך שם גאולה מונח על כל שחרור מדיני, כפסח וחנוכה, ולא על ישועה רוחנית כמתן תורה בשבועות או קבלתה בימי אחשורוש. הוכחתי שדברי הרבי זצ"ל מוטעים בחוברת שלי על טו בשבט. אך מלבד כל זאת, הלוא גם הרבי זצ"ל ידע את כל מאמרי חז"ל בגנות הישיבה בחו"ל ומעולם לא חשב שחו"ל וא"י שווים בערכם ח"ו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)