הרב אורי שרקי

בהעלתך - בקשת הבשר

סיון תש"ע




משה רבינו היה בעל עצבים של ברזל. שום מצב, קשה ככל שיהיה, לא מצא אותו בלי כוח. גם כאשר כל ישראל רקדו מסביב לעגל הזהב, ידע משה להתמודד עם המצב, להעניש את החוטאים, להתפלל בעד האומה ולהביא את הלוחות השניים. תמוה אם כן לראות אותו בפרשתנו "נשבר" עד כדי בקשה למות: "הורגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך", רק משום שהעם ביקש בשר. בסך הכל מדובר בתאוה אך לא בעבירה, ובודאי לא במעשה חמור כחטא העגל! המלבי"ם מבאר שאכזבתו של משה נובעת דוקא מחוסר הגדלות שבבקשתם, כשהוא מבין שהעם רואה בו מי שאחראי על אספקת בשר כשר למהדרין ולא מי שמעלה אותם מבחינה מוסרית ורוחנית. הרב קוק מוסיף ביאור שהעם נהג בחוצפה, וזו מידה המונעת באופן מהותי את לימוד התורה, שדורש דוקא בושת פנים. מוסיף הרב לבאר שלו היה משה רבינו מתמודד בהצלחה עם דרישת העם, היה מגלה את הקדושה הגנוזה במעמקי החוצפה של ישראל, והיה זוכה לתורתו ומדרגתו של משיח, שבימיו "חוצפה יסגי". כשהיהודים נוהגים באופן שנראה זול באופן חיצוני, יש למצוא את הנקודה הפנימית הטהורה שבנשמתם, שתאיר את אפלתם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)