הרב אורי שרקי

אשכנזים וספרדים - מה כן ומה לא

"עולם קטן", סיון תש"ע




קראתי את מאמר המערכת של עולם קטן מהשבוע שעבר, המעורר את השד העדתי, שמחברו נמנה כפי הנראה על הציבור הספרדי. אין ביכולתי להקיף את הנושא הנכבד מכל צדדיו, אבל אסתפק במספר הערות. תביעתו של מחבר המאמר מהאשכנזים להכיל את הזהות הספרדית הינה אכן צודקת, אלא שלא הובהר כיצד יכולה הכלה זו להתרחש באופן אותנטי וללא זיוף. האם נדרש מהאשכנזי להזדהות עם המסורת הספרדית ועם מהלכי מחשבתה? האם נדרש ממנו שלא להיות אשכנזי? ברור שלא, כשם שאין לדרוש את המהלך הנגדי מהספרדי. על מנת לעזור למהלך, נראה לי שכדאי להבהיר מספר עניינים: א) הספרדים הם בדיוק כמו כולם. לכן אין צורך "להיות קצת יותר עממיים", "לפנות אל הרגש יותר מאשר אל השכל", "לדבר בשפה שלהם", וכדומה מהביטויים הפטרנליסטים המצויים בשיח של חפצי האיחוי המלאכותיים שבתוכנו. כל שיח בכל רמה שהיא, ניתן להבנה על ידי כל ציבור. ב) מלבד היותם כמו כולם, יש לספרדים מאפיינים יחודיים (כמו לאשכנזים) שיש להכיר את מעלותיהם ואת חסרונותיהם, כמובן מבלי ליפול לסטריאוטיפים מגוחכים. המאפיין המרכזי, שעשוי להביא ברכה מרובה אם יכירו בערכו, הוא המסורתיות (דה-פקטו ולא זו האידיאולוגית של התנועה הקונסרבטיבית), המבטלת מהשורש את החיץ החילוני-דתי. ג) מאפיין נוסף הוא הנורמליות של החיים, שאין בה כל ניגוד לציונות (בספרדיות הטרום-ש"סית-ליטאית), ושום תסבוכת כלפי לימודי החול. ד) יש להכיר בחסרונותיה של הזהות הספרדית. למשל, המוכנות לקבל כל תוכן רוחני כמייצג את היהדות גם אם נוגד את המקובל מדורות, רק משום שהוא מושמע על ידי רבנים. ניתן לכנות זאת תמימות יתרה.

הערות אלו אינן הכל, אך תקותי שיש בהן תרומה לקידום המגמות הרצויות.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)