הרב אורי שרקי

נח - אשור

סיכום השיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בפרשת נח, מתהלכות דמויות רבות לעיני הקורא. דמויות מפורסמות: נח, נמרוד, אברהם אבינו גם מתחיל להופיע שם, וכן שם חם ויפת, וישנה דמות, שמשום מה עומדת קצת בצד, למרות חשיבותה ההיסטורית הגדולה, והכוונה לאחד מבניו של שם בן נח, שהתורה מדברת עליו מעט מאד - ושמו אשור.

נאמר אחרי תאור מפעלו של נמרוד כבונה מגדל בבל: "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֶה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר", (בראשית י י), מוזכר גם אדם נוסף "מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה" (שם שם יא). כלומר אשור - אחד מבניו הגדולים של שם בן נח, פרש מהמפעל של מגדל בבל. זאת היא הדמות הראשונה המתנגדת ל'רעיון הנמרודי' של איחודה של האנושות תחת שלטון טוטליטרי. שהרי ברור שכוונתו של נמרוד היתה להקים משטר, שיאחד את כל האנושות תחת סיסמא אחת. כדי לחזק את הנאמר בתחילת הסיפור של מגדל בבל: "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (שם יא א). השונות נראתה בעיניו של נמרוד כדבר מסוכן. ולכן הוא דאג לאחידות בין בני האדם. כל בני האדם יעסקו באותו מפעל באותו מגדל כל ימי חייהם ולא יחשבו יותר על ייחודם הפרטי.

לעומת זה, מופיע אשור כראשון המתנגד לאותה מהפכה דיקטטורית, שנמרוד רצה לאמץ, כראשון המהפכנים שבעולם. ובכן אשור מופיע כאדם סימפטי, ואכן באמת רש"י אומר לנו, שאשור פרש ממגדל בבל משום "שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם" (שם י יא) לפיכך עזב את בבל. אם כן יש לנו פה דמות המתחרה באישיותו של אברהם אבינו, גם אברהם אבינו ידוע לנו כמי שמרד בנמרוד. אלא שלמרבה ההפתעה, כך כותב לנו רבי אברהם אבן עזרא (שם יא א): באותה שעה שנמרוד בנה את המגדל "אברהם [אף הוא] מבוני המגדל [היה]" אף הוא הצטרף לאותה אידאולוגיה מאחדת, כנראה משום שאברהם אבינו המוּנע על ידי אידאל, רצה באמת להביא שלום לאנושות כולה, וניסה בהתחלה את דרכו של נמרוד.

לעומת זה אשור, שנראה לפנינו כאישיות אצילה המורדת במי שמורד במלכות שמים, מתברר לאחר זמן כמי שמקים בעצמו גם בבל שניה. "מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר - וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה". ובסופו של דבר נתברר, שהסיבה האמיתית למרידתו של אשור בבבל, לא היתה לשם שמים - אלא משום שהוא רצה להיות המולך - הוא רצה להיות המנהל את המהפכה, ולכן ניהל מהפכה נגד המהפכה כדי להיות הוא בעצמו המנהיג. ובכן מרידתו היתה שלא לשם שמים.

וכך אנו רואים גם לאורך ההיסטוריה, שפעמים רבות קמו מהפכנים, לכאורה מתוך כוונה אידאליסטית גדולה, ובסופו של דבר לאחר זמן, התברר שאותה כוונה אידאליסטית טומנת בחובה אימפריאליזם מדכא ועריץ. ניקח כדוגמא את המהפכה הצרפתית, שבאה בהתחלה לשחרר את האדם, ותוך עשרים שנה, הפכה להיות אימפריאליזם של נפוליון בונפרטה שכבש את כל העולם כולו.

בסופו של דבר הפתרון לבעייתיות הזאת של אידאליזם ההופך בסופו של דבר לכובש אימפריאליסטי, נמצא אצל אברהם אבינו שאחרי מחשבה מעמיקה, בדרכו של נמרוד, הגיע למסקנה שהדרך האמיתית כדי לגאול את האנושות היא - להקים גוי גדול, שמתוכו ועל ידו יתברכו כל משפחות האדמה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)