הרב אורי שרקי
לך לך - פרעה מלך מצרים
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
הפעם נתבונן בפרשת לך לך, בדמות לא כל כך מושכת, הכוונה היא לפרעה מלך מצרים, שנפגש עם אברהם אבינו ועם שרה אמנו, במצרים בירידתם הראשונה לשם.
ובכן, אותו פרעה מוּנַע על ידי שיקולים מעורבים מכל מיני סוגים. הנוח ביותר הוא לומר, שפרעה הוא שטוף זימה, המוּנַע על ידי יצריו האפלים, ומשום כך ראה פרעה לנכון לחטוף אישה יפה בלי לברר את מעמדה האם היא נשואה או לא נשואה, ולהכניסה לתוך ארמונו. אבל אם רק כך היה, בוודאי שלא היתה התורה מקדישה פרק שלם למפגש בין אברהם לבין פרעה, וייתכן שאפילו חצי פסוק לא היתה מקדישה לנושא. ברור שכשם שאנחנו אומרים על עם ישראל "מעשה אבות סימן לבנים" (רבינו בחיי על בראשית פרק יב פסוק ו), אף אותו פרעה מלך מצרים הוא "מעשה אבות - כסימן לבנים שלו" - כסימן לאומה המצרית בבוא בני ישראל אליה.
ובכן מה מניע את פרעה? אנחנו רואים גם שלא רק פרעה אלא מספר מלכים רצו להשתלט על האמהות. האמהות הן כפשוטו - התבנית שמתוכה תיווצר הזהות של עם ישראל. גם לפי ההלכה - הלאומיות של היהודי נקבעת לפי אמו ולא לפי אביו. ובכן מצאנו גם אצל המצרים הקדמונים כשבאו בני ישראל אליהם, שמזימתם היתה ש"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א כב). ומה יהיה עם הבנות? בוודאי שכוונתם היתה שהמצרים ישאו את בנות ישראל לנשים ואז היה יוצא דבר מאד מוזר, שצאצאיהם של המצרים היו יהודים לפי ההלכה, אך מצריים לפי זהותם. כך ניתן גם להבין גם את כוונתו של פרעה מלך מצרים. בהשתלטו על שרה הוא מתכוון באיזה שהוא מקום של התת מודע שלו להפוך את מצרים לעם סגולה. כנראה שאותו פרעה הרגיש את הגנוז במשפחה של אברהם אבינו, ואת היכולת העצומה - את האנרגיה העצומה הגנוזה שם, לשם הקידום של ההיסטוריה האנושית. לכן התאווה פרעה, וכמוהו אחרים רבים, להשתלט על אותו כח חיים, שאז הופיע בדמותה של שרה.
אנחנו רואים גם יחס דו ערכי: מצד אחד הוא מטיב לאברהם בעבורה, ברור שההטבה שפרעה מטיב לאברהם איננה רק כסף וזהב "צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים" (בראשית יב טז) - כפשוטו, אלא שמאחורי אותה הטבה אותו כסף ואותו זהב גם התרבות המצרית מוֹסֶרֶת משהוא מעצמה לאברהם אבינו. וכמו כן גם אברהם אבינו בעצמו אמר: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" (שם יג), אומר רש"י (שם): "ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות". ובכן מה לו לאברהם אבינו לחפש מתנות במצרים? ברור שהוא הלך לחפש את חכמתה של מצרים - דרך אותן המתנות, אותה חכמה שהדרדרה במצרים על מנת להעלותה מחדש. ולכן אמר גם את הביטוי "אמרי נא אחותי את" על דרך מה שנאמר במשלי (ז ד) "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ".
אך בסופו של דבר, התרבות המצרית אינה ראויה מבחינת מוסריותה להיות זו שתוליד את האומה הישראלית, ולכם באים נגעים גדולים על פרעה ועל כל עבדיו, כמן הקדמה לעשר המכות שעתידות לבוא על מצרים מספר דורות לאחר מכן, על מנת לשחרר את הזהות הישראלית המתגבשת כבר בימים ההם. ולא עוד אלא שאחרי שפרעה השתכנע בצדקתו של אברהם אבינו, מוסרים לנו חז"ל "הגר בתו של פרעה היתה" (מדרש רבה בראשית פרשה מה פסקה א) שהוא גם שלח את בתו - הגר, להיות שפחה אצל אברהם אבינו. יש להבין, שבתו של מלך, ובודאי מלך כמו פרעה, איננה סתם שפחה, אלא היא באה לעבור איזה מן סטאג' ביהדות איזה מן השתלמות של אומות העולם אצל ישראל על מנת להיטיב את תרבותם. מה שבבוא הזמן גם הביא את ה"הוה אמינא" לאברהם אבינו לבנות את בית ישראל מתוך שותפות עם אותה בת של פרעה - עם הגר אמו של ישמעאל.
אם כן אנחנו רואים בפרשה דרך דמותו של פרעה, את הנסיון הראשון של האומות, להיות ישראל - להיות משהו מעין האומה הישראלית, והדבר הזה נעשה בתחילה בגאוה מתוך ניסיון להחליף את עם ישראל, ולאחר מכן מתוך ענוה כשילוח גרים המצטרפים אל האומה הישראלית.