הרב אורי שרקי

ראה - אכילת בשר חולין

מנחם-אב תש"ע




אכילת בשר חולין, שלא בתור קרבן לה', היא עניין מורכב. יש צד לומר, כפי שבא לידי ביטוי בדבריו של הרב קוק, שיש בכך השלמה עם חולשתו של האדם, שהתגברה אצלו התאוה, עד כדי כך שיש הכרח לתת לה פורקן על ידי שימוש בבשרם של בעלי חיים, כי אם לא נתיר לו, הוא עשוי להפנות את יצר האלימות שלו ללא הבחנה הן כלפי האדם והן כלפי החי. אך גם ניתן בהחלט לומר שיש בכך מעלה, שהאדם מצליח להמשיך את הקדושה שהוא מוצא באכילת הקורבנות עד למקום שבו אין הקדושה של העבודה מסייעת בידו, כך שהוא מרחיב את תחום הקודש עד שולחנו האישי. שתי הסברות באות לידי ביטוי בפרשתנו, העוסקת בשפע החומרי של ארץ ישראל. "ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אוות נפשך תאכל בשר, כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה'". הריחוק מהקדושה הוא העומד ברקע של התרחבות התאוה. אך קיימת גם הקדמת הכתוב: "כי ירחיב ה' א-לוהיך את גבולך כאשר דבר לך, ואמרת אוכלה בשר". הרחבת הגבול היא ברכת ה' המופיעה גם באפשרות העלאת בעלי החיים על ידי אכילתם לשם שמים ומתוך הכרת ברכת ה' שבשפע החומרי של ארץ ישראל. אמור מעתה, אכילת החולין היא זירת השלמת אתגר הקדושה שבחול.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)