הרב אורי שרקי

שופטים - צדק ומלך

אלול תשע"ה




מצוה להעמיד מלך.בראש המדינה. אמנם נחלקו רבותינו התנאים בשאלה אם אכן העמדת מלך מצוה מחייבת היא או רשות בלבד, אך דעת רוב הפוסקים, והרמב"ם בראשם, היא שזו מצוה. עם כל זאת לשון הכתוב "ואמרת אשימה עלי מלך" מורה על כך שהוא רשות. מבאר הנצי"ב מואלוז'ין שאע"פ שזו מצות עשה, נדחה קיומה עד אשר לא תהיה סכנה לציבור בהעמדת משטר מלוכני. הסימן לבשלות העם להעמדת מלך היא כאשר רואים שהאומות שמסביב מתנהגות בסדר נכון יותר כשיש בראשן מלכים. משום כך נאמר "ככל הגוים אשר סביבותי".הדבר תמוה. מדוע מצוה חשובה כל כך תהיה תלויה במצב התרבות הפוליטית של אומות העולם? אלא שאחת מתכליותיה של המדינה העברית הוא להשפיע על האנושות כולה, וזה לא ניתן אם לא נמצאת חוליית קשר אחת עם האומות, שהוא ההשתוות בדרכי ניהול המדינה.

"צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ". כפילות הביטוי "צדק" משמעותו שיש לבקש בתוך מערכת הצדק את הצדק ולא להסתפק ביציאה ידי חובת הדין הפורמלי בלבד. רש"י מבאר שאופן הקיום של הדרישה הזאת הוא "הלך אחר בית דין יפה". מכאן למדנו שיתכן בית דין שאינו יפה. מהו אותו בית דין שאינו יפה? הביאור נמצא בפסוק עצמו: אם התולדה של פסיקתו של בית הדין היא "תחיה וירשת את הארץ", הרי הוא בית דין יפה. ואם לאו, אינו יפה. כלומר, יתכן שבית דין יפריד בין "תחיה" לבין "וירשת את הארץ", כי הוא יסבור שמשום פיקוח נפש וכדומה, יש לדחות את ירושת האר. הוא אשר דיבר רש"י על אתר: "כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)