אמונת האבות

ח' באלול תש"ע

שאלה:

שאלה אודות שיעורי הרב על ספר הכוזרי (מחזור אלול התשס"ה):

מדברי הרב על ההתפתחות הביקורתית שאפשרה למעשה את מתן התורה בדורו של משה (שיעור 21), עולה קושיה לגבי דברי הכוזרי במקום אחר (הרי הוא במאמר ב פסקה ב עמ' נ) וזו לשונו שם: "כל אלה (הכוונה לניסים) נעשו לישראל לא על היותם גדולים מאברהם יצחק ויעקב, כי אם מהיותם קהל רב אשר הספק מצא לו מקום בליבותם; האבות לעומת זה היו מאמינים באמונה שלימה וברי לבב, עד אשר אילו מצאתם רק רעה כל ימיהם לא הייתה אמונתם באלוה נפגמת ולא היו נצרכים למופתים." (שיעור 52).

איך זה מסתדר עם הלימוד שלמדנו בשיעור 21 על הביקורתיות המחשבתית, שהיא תכונה חיובית ובניגוד לאמונה התמימה, הנחשבת לאמונת ילדים או אמונת סבתות (כדברי הרב שם). מה טיבה אל אמונה תמימה זו? האם חיובית היא או שלילית? אם היא חיובית – מדוע לא ניתנה תורה בימיהם, אם שלילית מדוע מונים אותה לשבח אבותינו?

תשובה:

האבות היו בעלי אמונה שלימה, אך לא תמימה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)