הרב אורי שרקי

כי תצא - שני אופני מסירת התורה

אלול תש"ע




התלמוד מלמדנו שהכתוב "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" שייך לדיני בתי דינים בא לפסול עדות של קרובים, הן לחובה והן לזכות. כיצד מתיישב הדבר עם הנאמר בדברי הימים ב (כה, ג-ד) על אמציה מלך יהודה: "ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו, ויהרוג את עבדיו המכים את המלך אביו, ואת בניהם לא המית, כי ככתוב בתורה, בספר משה אשר צוה ה' לאמור: לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות, כי איש בחטאו ימותו"? שם מפורש שהכתוב הוא מתן הדרכה במדיניות המלך, ולא מדיני גביית עדות! אלא שיש להבחין בין פשוטו של מקרא, הנקרא "כתוב בתורה בספר משה", השייך לתורת המלך, כלומר לאופן שבו המלך קורא בתורה, לבין מסורת התורה שבעל פה, השייכת להדרכה של כל איש ישראל. ההבחנה הזאת מקבילה לשני אופני מסירת התורה. האחד, ליהושע כמלך, המגלה את המגמה המוסרית של התורה, המגיעה ממנו עד כל מסירת מוסרי מסכת אבות. והשני, המסירה לכהנים ולחכמי הסנהדרין, הנקראת "סדר משנה" בעירובין (נד, ב).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)