הרב אורי שרקי

שמות - משה רבנו

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בפרשת שמות מופעה לראשונה דמות של הגואל - משה רבינו. אכן משה ידוע לנו כממלא שני תפקידים בעם ישראל. התפקיד היותר מפורסם והיותר בולט הוא משה בתור נותן התורה. אלא שעד פרשת יתרו התורה מספרת לנו על משה במימד אחר לגמרי, אף שלפעמים קצת נשכח.- משה בתור הגואל הפוליטי של האומה בתור המוציא אותה מתחת סבלה של מצרים ומעמיד אותה באור של חרות מדינית - פוליטית.

ואכן דמותו של משה היא מיוחדת במינה. משה גדל בתוך הקליפה המצרית, לא גדל בתוך האומה הישראלית. וודאי שדבר זה נכתב לא רק לספר לנו מי היה בעבר, כי "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה" (מגילה יד.). אם כן רצתה בזה התורה ללמד אותנו באיזה אופן שהוא בהלכות גאולה. מהי הדמות של גואל האומה?

כאן יש לקדים נקודה יותר כללית. גאולת ישראל איננה גאולת כלל ישראל בלבד. זאת היא גאולתה של האנושות כולה. לא ייתכן שגאולה זו תיעשה ללא שותפות מסוימת של אומות העולם באותה הגאולה. התרבות הגדולה ביותר בימיו של משה היתה התרבות המצרית. גאולתה של מצרים ע"י משה היא בעצם גאולתה של האנושות כולה. ולכן צריכה להיות איזו שהיא תרומה של האנושות ליצירת הזהות הישראלית. לכן גדל משה בביתו של פרעה, על מנת לשתף במידת מה את הנסיון המצרי בתיקון העולם. לא בכדי אנו אומרים גאולת "יציאת מצרים", ולא יציאה ממצרים, שכן גם מצרים נגאלים ביציאה זו.

אכן משה גדל בבית פרעה. וכאן ניתן לשאול את עצמנו, מה סבר משה על תפקידו ההיסטורי בתקופת ילדותו? הלוא הוא ידע, וכך מסתבר מן הפסוקים, ידע הוא שהוא בנו של עמרם, שהוא ראש שבט לוי, שהוא ראש שבטי ישראל. אם כן מצד תולדתו, מצד הגורל ההיסטורי שלו, עשוי הוא ביום מן הימים להיות המנהיג של האומה הישראלית. אך יחד עם זאת בוודאי גם היה ידוע לו שהוא בנו המאומץ של פרעה מלך מצרים, ועתיד ליורשו בבוא הזמן. אם יש לפניו שני מהלכים היסטוריים, שבידיו לפתח: מהלך אחד של ההיסטוריה הישראלית, מהלך שני של ההיסטוריה המצרית. היה אם כן על משה רבינו לבחור בין שני המהלכים ההיסטוריים האלה. ייתכן שהדבר הזה גנוז במחלוקת בין רבינו אברהם אבן עזרא לבין הרמב"ן, על הפסוק המפורסם: "וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו" (שמות ב יא). מי הם אחיו של משה? הרמב"ן (שם) אמר: "ויצא אל אחיו - כי הגידו לו אשר הוא יהודי [ע"פ מגילת אסתר], והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו [היהודים]", לעומת זה ר' אברהם בן עזרא אומר (שם): "ויצא אל אחיו - המצרים כי בארמון המלך היה" - כלומר בשלב זה של חייו, עדיין משה סבר שאחוה הטבעית שלו היא מצרים. אבל ייתכן לומר שמשה רבינו הלך לבדוק בעצמו 'מי צודק'? רמב"ן או ראב"ע. האם לבחור באומה הישראלית או באומה המצרית? וזאת המשמעות של "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו" - לבדוק את המשמעות מי הם אחיו. "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי" - איש הוא לשון חשיבות (הזכיר איש שהוא לשון חשיבות ומעלה - רבינו בחיי, שמות לה לה), כלומר הוא ייחס חשיבות למצרים, "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" - כלומר גם לישראל ייחס חשיבות. אז כאשר הוא ראה שהעברי הוא המוכה והמצרי הוא המכה, אז ההחלטה המוסרית שלו היתה שמכאן ואילך העברי הוא "מֵאֶחָיו" - "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו". הסבל של עם ישראל גרם למשה הזדהות עמוקה עם עמו ולכן החליט מכאן והילך להזדהות עם האומה הישראלית.

אז ניתן לומר שמשה הקים את 'ההסתדרות הציונית'. מאותה שעה החליט לפעול למען גאולת ישראל. אלא שלמחרת הוא ראה, שגם בין היהודים עצמם יש בעיות. "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (שם שם יג), אז סבר שהוא טעה בהזדהותו עם המאבק של עם ישראל. ולכן אומר "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שם שם יד) - עכשיו אני יודע מדוע הם משועבדים יותר מכל עם ולכן סבר לרגע שייתכן שמדין עדיפים על ישראל "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר" (שם שם טו), "למד מיעקב שנזדווג לו זווגו על הבאר" אומר רש"י, כדי להקים אומה ישראלית חדשה אולי, עד שנגלה אליו הקב"ה ואומר לו "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" (שם ג ז) - איזה העם הוא עמי? אשר במצרים ולא מדין כפי שחשבת. ומדוע באמת יש ביניהם דילטורין? לא מפני שהם רעים, אלא 'אשר במצרים' - מצרים הרעו אותם ועשו אותם רעים, ורק צריך להוציאם ותתגלה סגולתם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)