הרב אורי שרקי

בראשית - לבדו

תשרי תשע"ו




בפרשת בראשית מתארת לנו התורה את בריאת העולם. הבריאה אמורה להיות גילוי המודיע לנו את רבש"ע. אבל אנו רואים במציאות שהעולם הרבה פעמים מהווה מסך בפני הא-להות. האדם חי בעולם שנברא באופן כזה, שאפילו ניתן להעלות בו על הדעת, שרבש"ע איננו קיים. בעיה זו דורשת פתרון.

נאמר בפרשתנו, שהכל טוב. על כל דבר שהקב"ה ברא, נאמר: "וירא א-להים כי טוב". וכן ביום השישי בסיום הכל נאמר: "וירא א-להים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). וברור שאם רבש"ע אומר על בריאתו שהיא טובה, בוודאי שכוונתו רצינית. כיצד אם כן ייתכן למצוא בני אדם, בעולם שהקב"ה ברא, הסוברים שהכל רע? אנשים שאומרים שאין ערך לכלום, ושאין תקווה?! מאיפה נולדה האפשרות לחשוב כך? מוכרח להיות בפרשת בראשית איזה רמז לאפשרות הזאת! באמת נאמר במפורש (ב, יח): "ויאמר ה' א-להים לא טוב". אם כן ישנה אפשרות לומר על כל הבריאה כולה, על כל מה שנעשה, שזה לא טוב. מתי? "היות האדם לבדו" (שם). כלומר, כאשר האדם הוא לבדו, או מפני שהאדם הוא לבדו, יש לו מקום לחשוב שכל העולם כולו - אבסורד ואין לו משמעות - שהכל רע.

כיצד יתכן שהאדם הוא לבדו? הרי לפי מדרשי חז"ל (בראשית רבה ח א), לא היה האיש ללא האשה, "זכר ונקבה בראם" (שם ה ב) - אדם דו פרצופים נברא, איש ואשה. אלא לבדו - ללא ריבונו של עולם. זה דבר מזעזע, שרבש"ע הניח אותנו בתוך עולם סגור וסתום, המהווה מסך מולו, ללא שידבר עמנו? עולם שבו האדם איננו מקיים דיאלוג עם הא-להים הוא עולם רע. אם כן על מנת לפרוץ את המסך הזה, על האדם לפתוח את שערי השמים, ולקיים דיאלוג עם רבש"ע. אלא שלא תמיד הדבר הזה הוא אפשרי. הרבה מסכים מבדילים בינינו לבין הבורא. מה עשה הקב"ה? הפריד את ההכרה של האדם לשניים: "אעשה לו עזר כנגדו" (שם ב, יח). ראשית כל ייפגש עם עצמו, יקיים דיאלוג בין שני חלקי הזהות שלו - בין האיש לבין האשה, ובין אדם לרעהו. מתוך כך הוא פותח את השערים, שבסופו של דבר יביאו אותו לדיאלוג ישר - פנים אל פנים עם הקב"ה. "ואהבת לרעך כמוך - אני ה'" (ויקרא יט, יח). אם אתה אוהב את רעך כמוך - בסוף תדע מי אני. וזה בעצם מה שנאמר בפרשתנו: "אעשה לו עזר כנגדו" - ייפרד האדם לשני חלקים על מנת שיוכל להביט על עצמו מבחוץ. כל זמן שהאדם מחובר רק אל עצמו, גם את עצמו איננו יכול להכיר. זוהי המשמעות של המלה 'לבדו' מלשון 'לבוד'. כאשר הופרדה ההכרה האנושית לשני חלקים איש מצד אחד - אשה מצד אחר, היתה כבר בידי האדם אפשרות להכיר את עצמו, ומתוך כך בסופו של דבר, לדעת את בוראו. כפי שגם נאמר בספר 'ראשית חכמה' ('שער האהבה') לרבי אליהו די וידאש, שמי שלא ידע אהבת אשה - לא ידע אהבת ה'. אהבת הזולת האמיתית, המעמיקה, הבאה לידי ביטוי פסגתי באהבת איש לאשתו, בסופו של דבר מביאה לאהבת ה' לידיעתו השלימה ונותנת משמעות לחייו של האדם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)