הרב אורי שרקי

בא - שתי קבוצות שיצאו ממצרים

שבט תשע"א




ממצרים יצאו שתי קבוצות. האחת, בני ישראל, שנצטוו כבר מראש חודש שלא לאכול חמץ בפסח, ושבודאי לא נשאו עמם בצק, כי אם מצות המוכנות כצדה לדרך. עמם יצאו "העם", הלוא הם אוהדי משה במצרים: "גם האיש משה גדול מאד במצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם". הם לא ציפו לצאת ממצרים עד אשר גורשו ממנה על ידי אחיהם המצריים: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ". אלה, יצאו כשאין להם מזון אחר מאשר הבצק המוכן ליאפות לארוחת הבוקר של אותו יום. "וישא העם את בצקו טרם יחמץ" דוקא בשלב הזה מתכנה אותה הקבוצה בשם "ערב רב" שהוא כינוי של גנאי המבליט את ההפרש בינם, אוכלי החמץ, לבין בני ישראל, אוכלי המצות. וראה זה פלא, שבהגיעם אל התחנה הראשונה, סוכות, הם פותחים את משארותם ורואים שהבצק לא החמיץ, וזה בזכות היות הבצק בתנועה מתמדת: "בשמלותם על שכמם". סדר ההשגחה היה כך שהם הצטרפו דה-פקטו אל ההתנהגות הישראלית, כשאלה ואלה אוכלים מצות. מאז הם הופכים לגרים ונקראים "צבאות ה'", משום שחביבים הגרים לפני המקום (כלי יקר על אתר). "יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)