הרב אורי שרקי

משפטים - מוסר וסיבתיות

שבט תשע"ד




כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי, לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ. (כג, כג-כה).

בפסוקים אלו יש הבטחה שאם נעשה את מה שה' אומר, אז יהיה לנו טוב. ניתן להבין זאת כשכר מאת ה' על קיום מצוותיו. למשל, אם נניח תפילין ננצח במלחמה. אך מה הקשר בין התפילין לבין הניצחון? דבר דומה יש בפרשת והיה אם שמוע. אם תשמעו בקול ה' יהיה גשם. מה הקשר בין קיום דברי ה' והבעיה המטרולוגית?

תשובה אפשרית היא שכך ה' פועל. אמנם אין קשר בין הדברים, אך ה' מבטיח שכך יקרה.

הבעיה שבהסבר זה היא שהדבר נשמע כמו מאגיה. במספר מקרים פרשני המקרא מצביעים על מידה כנגד מידה. הכוונה היא שה' לא סתם נותן עונש או שכר אלא פועל באופן התואם לפעולת האדם. לדוגמה, בפרשת יתרו כתוב "וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה... עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. העובדה שהייתה במצרים מידה כנגד מידה, טביעה בים סוף עקב 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', מראה שיש מוסר בעולם. אם כך ניתוק הקשר הסיבתי בין מעשה האדם ותגובת ה' אינו סביר.

הרב קוק בספר אורות (ישראל ותחייתו פרק ב) מסביר שיש שתי תפיסות של המציאות: ההבנה הסיבתית וההבנה המוסרית. ההבנה הסיבתית המצויה גם אצל האפיקורסים, יש בה אמת רבה. אם משקים צמח הוא יגדל. אם לא משקים, הצמח לא יגדל. הדתיים לא אוהבים הסבר עובדתי אלא מוסרי. הגשם ירד כי נתתי צדקה. האדם החליק כי אתמול שמע לשון הרע. הבעיה עם ההסבר הזה הוא שהרבה פעמים הוא אינו עובד. לעיתים המחליק ששבר את הרגל הוא צדיק. לא ברור למה הצדיק נפגע? יווני שרואה זאת יבין שחוקי הטבע קובעים שמי שמחליק נפגע, בין צדיק ובין רשע.

הנביאים התריעו רבות על המצב המוסרי הירוד של העם והזהירו שאם לא ישובו מדרכם הרעה אז יגלו והארץ תחרב. לעומת זאת, ההסבר של התפיסה הסיבתית משייך את ההצלחה של המלך שלמה לפריחה כלכלית של המסחר הבין לאומי דרך ארץ ישראל. ההתדרדרות שארעה לאחר מכן נבעה מעליית מעצמות אחרות שניצלו משבר כלכלי והשתלטו על הארץ. לכאורה שני ההסברים הללו סותרים. או שהגלות עקב המלחמה או עקב החטאים.

הרב קוק מסביר שיש קשר בין שתי ההשקפות: "וכשאנו מעמיקים בדבר הרינו מוצאים אח"כ גם את כל הפרטים של העולם הסבתי, כולם עומדים בתבניתם המעולה בעולם המוסרי המלא זיו, המתנשא ממעל להם. (יש קשר מהותי בין שתי ההסברות – הפנימי מחייה את החיצוני) כשאנו מסתכלים בקשר התורה עם האומה, ברית כרותה לארץ ולעם, כשדבקים בד' אלהיהם הרי הם מצליחים, עולים ומתפתחים, משתרשים בארצם ועושים חיל, כשזונים אחרי אלהי נכר הארץ הרי הם מתדלדלים ונופלים, חרבן האומה והארץ בא וצרות וכליונות הולכות ובאות. כשאנו מחפשים את הפתרון בעולם הסבתי הרינו מוצאים, שרוח ישראל אחוז הוא בשלשלת אורגנית חזקה. דעותיו, מהלכי חייו, מגמת פניו בתעופת רוחו הכללית, האמת העליונה המתגלה בו ועל ידו, תכונת ארצו וברכותיה, התאמצות הנשמות היחידיות, המשכת ברכותיהן, לשדי חייהן, החן המשוך על הכלל ועל הפרט, העצות והנטיות הבונות את הבנין הכללי ומבועיהן, בהירות הסקירות, המנוחה הפנימית, חזוק הרוח ושלות החיים, - הכל אחוז זה בזה".

נסביר זאת כך: כשצבא יוצא למלחמה הוא זקוק למוטיבציה. הוא גם צריך להרגיש עליונות מוסרית. שהמלחמה היא עבור משהו נעלה יותר ממה שהאויב מייצג. דוגמה רעה היא מלחמת אחאב בבן הדד. כשבן הדד נכנע, אחאב לא הרג אותו אלא עשה לו כבוד, וכרת עמו ברית. זה קרה כי אחאב לא חשב שהערכים שלו נעלים על ערכי בן הדד, כי אחאב בעצמו עבד לאלוהי בן הדד.

הרב קוק מסביר בהמשך דבריו שיש קשר הדוק בין ההנהגה המוסרית וההנהגה הסיבתית. אומה שיש לה מוסר ומטרה רוחנית ממילא תצליח ותשגשג גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית. באופן דומה כאשר החלוצים הגיעו לארץ, קו המדבר עבר באיזור ראשון לציון. כאשר הארץ הפכה ירוקה ובמאמצים רבים ניטעו כרמים ויערות והחל גידול חקלאי מסיבי, הכיסוי הצימחי החדש שינה את האקלים מעט וכיום קו המדבר של 200 מ"מ גשם בשנה עובר באזור באר שבע.

לשינוי האקלימי המבורך יש גם סיבה רוחנית. כאשר אין גשם זה סימן לחוסר חיבה בין שמים וארץ. זה יכול להבהיר לאדם כי גם בתוכו יש קרע נפשי, וכאשר האדם מתקן את הבעיה הרוחנית האישית בקרבו, אז גם שמים וארץ מתחברים ויורד גשם. מבחינה זו השכר והעונש נראים כמו התוצאה הטבעית של המעשה כמו אדם שקופץ למים. זה שהוא יהיה רטוב זה לא עונש. זו תוצאה. בדומה לכך עם ששומע לדבר ה' יקבל כתוצאה ממאמציו את הגשם ויצליח מבחינה כלכלית וצבאית. זו תוצאה מתבקשת ולא שכר סתמי, המנותק מהמעשה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)