הרב אורי שרקי

בהר-בחוקותי - תקופות השֶׁבַע

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בפרשת בהר ובפרשת בחקותי אנו נפגשים עם קדושתה של ארץ ישראל. קדושת הארץ קשורה גם במצווה חשובה - מצות השמיטה. יש להבין את מצוות השמיטה בצורה נכונה, מתוך ההקשר הכללי של כל התורה כולה.

כידוע, מגמת התורה היא שעם ישראל יהיה דווקא בארץ ישראל, יקיים שם את מצוות הבורא ויזכור מיהו המוציא אותו מארץ מצרים. קיים החשש שההשתקעות בענייני החומר, במקום שתיעשה בקדושה, תשקיע את האדם ותשכיח ממנו את רבש"ע. כמו שנאמר בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ… ועשיתם הרע" (דברים ד', כ"ה). ההתיישנות - לראות את הארץ כדבר ישן, כדבר מובן מאליו, כדבר רגיל - זוהי הסכנה שמביאה את האדם לעזיבת ה' חס ושלום. לכן התורה סידרה בסדרי ישיבת העם בארצו מצווה מיוחדת של יציאה לגלות כל שבע שנים. מובן שלא צריך לגלות מחוץ לארץ ישראל, דבר זה הוא נורא וקשה יותר מן הגיהינום (פסיקתא רבתי, פרשה א'). אלא שהתורה אמרה להתנתק - גלות בתוך ארץ ישראל פעם בשבע שנים, כשם שהאדם מתנתק מעסקי העולם הזה פעם בשבוע ביום השבת.

לכן אמרה התורה שאם לא נשמור את מצוות השמיטה, אנחנו מסתכנים בחובת גלות לכל האומה כולה. כפי שנאמר בפרשת בחוקתי: "אז תרצה הארץ את שבתתיה … כל ימי הָשמה תשבת" כימים "אשר לא שבתה" (ויקרא כ"ו, ל"ד-ל"ה). אבל אם נשמור את השמיטה, הרי שאנחנו קבועים שש שנים בארץ ישראל ושנה אחת קצת מתנתקים מעבודת האדמה, כדי לזכור מי הוא הנותן לנו את הארץ הזאת.

לכן גם מובן הדבר, מדוע אין מצווה זאת נוהגת מן התורה בזמן הזה. לצערנו, בזמן הזה עם ישראל ברובו עדיין אינו יושב בארץ ישראל, אחיזתנו היא קלושה גם בבחינה מדינית וגם בבחינת ההתיישבות וגם בבחינת קליטתם של כל היהודים לארץ ישראל. לכן לא יעלה על הדעת שיש צורך לקיים את מצוות השמיטה. אדרבא, יש למצוא דרכים כיצד לחזק את ההתיישבות וכיצד לחזק את החקלאות היהודית. ודאי שאסור לקנות מתוצרתם של גויים ועל ידי כך לחזק את אחיזתם בארץ, שהרי נאמר מפורש בתורה: "ולא תחנם" (דברים ז', ב'), כלומר - "לא תיתן להם חנייה בקרקע" (עבודה זרה כ'). כמו כן, ודאי שאין לקנות פירות וירקות הבאים מחוצה לארץ, שהרי נאמר: "או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כ"ה, י"ד). בתורת כהנים נאמר: "לא תהיה קונה אלא מיד עמיתך" (סיפרא, בהר, פרשה ג'). לכן זו מצווה גדולה להתאמץ ולקנות מן הפרות והירקות שמסופקים או מאוצר בית דין או על פי היתר המכירה, על ידי אחינו בני ישראל היושבים בארץ ומיישבים אותה. לפיכך, אסור לחזק את אויבינו ע"י קניית פירות וירקות מתוצרתם. אין בזה מידת חסידות, אלא אדרבא, יש בזה נתינת יד לרוצחינו ולאויבינו.

אנו רואים גם בפרשת בהר וגם בפרשת בחקותי שההיסטוריה מסודרת לפי מחזורים הקשורים למספר שבע. כל שבעת ימים - שבת, כל שבע שנים - שמיטה, כל שבע שמיטות - יובל וכן יש להוסיף כל שבעת אלפים שנה - גאולה. כפי שנאמר בגמרא: "כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה" (סנהדרין צ"ז), וכן מחזורים של שבעת אלפים שבעת אלפים שנה (של"ה, פסחים ק"ט) ומחזורים של חמישים אלף שנים (רבינו בחיי, במדבר י', ל"ה). מכאן יש לנו דוגמא לכך שבתוך מחזור השנה היהודית ובתוך מחזור השנים של ההלכה היהודית -מקופלים כל תולדות העולם כולו.

כמו כן, גם החוקיות של המספר שבע חוזרת גם בעיתות משבר: "ואם תלכו עמי קרי, ולא תשמעו בקולי - ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם" (ויקרא כ"ו, כ"א). חשוב לדעת שגם הפרעות וגם הפורענויות באות במספר שבע, כדי ללמדנו שגם בשעה שהקב"ה מעניש אותנו על חטאתנו, גם אז אנחנו נתונים תחת השגחתו דרך ההסתר. אמנם המספר שבע הוא מספר של הפרעות ושל הפורענויות, אך הוא מזכיר לנו שיד ה' לא עזבה אותנו גם בימי גלותנו.

יהי רצון שנדע לצאת מגלויותינו בזמן הזה ובזמן קריב אמן כן יהי רצון.