ביקורת המקרא - כללי

ח' בניסן, י"ט בתמוז תשע"א, ב' בניסן, כ"ה באב תשע"ה



שאלה 1:

הרב חוזר בשיעוריו על הקביעה כי ביקורת המקרא נוקטת בגישה לא-מדעית באומרה כי התורה אינה מן השמיים - כיוון שזו מניין לה?

אני מוכרח לומר שלא זכיתי להבין את הטענה הזו - "תורה מן השמיים" משמעה שהתורה ניתנה ע"י "אלהים". "אלהים" הוא ישות א-מדעית, וככזו, לא ניתן לייחס לה מבחינה מדעית כל פעולה שהיא.

לכן ברור שאיש מדע (בהגדרתו הנוכחית המקובלת) לא יכול להניח שפעולה כלשהי - ממתן תורה ועד ניצחון של מכבי - התבצעה ע"י אותו "אלהים".

ודאי שביקורת המקרא נוקטת בכמה וכמה טענות שאינן מדעיות (למשל הנחות ספרותיות שונות, השערת התעודות שמעולם לא אוששה ולו בממצא פיזי אחד וכו') - אבל דווקא הטענה הזו, שלא ניתן להניח תורה מן השמיים, היא מתבקשת מהגישה המדעית, הלא כן?

תשובה 1:

מאחר ואלוהים הוא ישות א-מדעית אין זה מדעי לבקש אישור או ביטול קיומה על ידי כל מתודה מדעית שהיא, והוא הדין להתגלות שאינה ניתנת לדיון מדעי כי אם לדיון עובדתי אם היתה או לא היתה. הנחת יסוד מוקדמת שהתורה אינה מן השמים היא חריגה מגבולות המדע ולכן פסולה מבחינה מדעית.



שאלה 2:

כידוע לך מבקרי המקרא טוענים לאי-סדירות לשונית במקרא, מה שמצביע על כתיבתו לאחר תקופת משה לטענתם. מה הגישה שצריך לנקוט בקשר לנוסח המקרא? (הובע לדעתי שישנים הבדלים בין נוסחי המקרא הנפוצים [הוצאות קורן, מוסד הרב קוק ועדי]).

וכהמשך לשאלתי, מהי התייחסות הנכונה שצריך לנקוט בהקשר להבדלים בין מספר פסוקים כפי הופעתם בתנ"ך לבין הופעתם בתלמוד (כציטוט)?

תשובה 2:

יש הבדל מהותי בין שינויי נוסח ביחס לטקסט אחיד מקובל התלויים במעתיקים, לבין טענה על עריכה מאוחרת. גם בתלמוד השינויים נובעים מכך שהפסוקים הובאו לשם הדיון ולא לשם מסירת נוסחם.



שאלה 3:

לגבי זה שהנבואות בתורה מתגשמות לנגד עינינו: אולי כל הנבואות על זה שעם ישראל יחזור לארצו נכתבו בכלל בתקופת בית שני? כלומר, אחרי שיבת ציון ובניית בית שני? וכותבי הנבואות פשוט התכוונו שהעם יחזור לארץ ישראל אחרי גלות בבל? הרי ביקורת המקרא טוענת שספר דברים לא נכתב על ידי משה, ושכל שאר ספרי הנביאים נכתבו בתקופה מאוחרת. איך אנחנו יכולים להיות בטוחים?

תשובה 3:

עיין ספר "תורת התעודות" מאת קאסוטו, ומאמרי "ביקורת המקרא" בספר "קדושה וטבע".



שאלה 4:

יצא לי לקרא את הספר של הרב "קדושה וטבע" ובתוכו את הפרק העוסק בנושא ביקורת המקרא, ואכן על פניו הטענות שם כנגד ההנחות העומדות בבסיס מבקרי המקרא נשמעו לי די משכנעות. דא עקא, שזמן מה לאחר מכן יצא לי במקרה לגלוש לאתר באינטרנט (המכונה "אתולוגיה"), ושם קראתי דברים שהצלחתי לערער לי את מה שקראתי בספרו של הרב, וברשות הרב חשבתי לצטט את דברי אותו אתר כנגד טענות הרב (בהתנצלות על אריכות הדברים): <...>.

ובכן אני חש כי דברים אלו מערערים את מה ששוכנעתי להאמין קודם לכן ומחזירים אותי לעמדה הספקנית ביחס לאמונה בתורה מן השמים. לפיכך אודה לרב מאד אם יוכל, בלשונו התמציתית, לענות תשובה ניצחת לטענות דלעיל.

תשובה 4:

הכרתי את התגובה הזאת אך לא ראיתי בזמנו צורך להתייחס אליה משום שהיא חושפת אי הבנה בסיסית בדברי.

אינני דוחה כל מחקר שהוא. אני אדרבה מעוניין בכל המחקר המקראי כי הוא מבהיר לי יותר את הטקסט ואת ההקשרים ההיסטוריים של כתיבתו. גם שאלות זמן הכתיבה או העריכה של הטקסט אינן נוגעות כלל לטענתי שהנחת היסוד שהתורה אינה מן השמים אינה מדעית ולכן הינה פסבדו מדעית. גם הטענה שאפשר להחליט על אלוהיותו של הטקסט על סמך היותו מכיל סתירות או היותו ערוך הינה פסבדו מדעית באותה המידה.

טענתי להתגלות איננה בנויה כלל על אחידות הטקסט או על אופיו המרומם, כי אם על הטענות שהעליתי במאמרי "תורה מן השמים". לו היו מדייקים בדברי היו גם שמים לב שאינני מדבר כלל על האמונה במציאות האל כי אם על ההתגלות כעובדה ממשית שאת תיעודה ניתן לבחון בכלים אובייקטיבים. אינני מחפש הטיה לכיוון הדתי של הטקסט, כי אם ההכרה שהוא לא צמח בחלל ריק או נמצא בחפירה ארכיאולוגית, כי אם שהוא הגיע דרך מסורת חיה הנמשכת עד היום, מה שמהווה בעצמו נתון מדעי.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)