הרב אורי שרקי

יום ירושלים ומשמעותו האוניברסלית

אייר תשע"א




מאז מלחמת ששת הימים נעשה פומבי בעולם לעניינם של ישראל. פעמים שהדבר בא לידי ביטוי בעוינות האומות אלינו, ופעמים בהערצה ובקשת דבר ה'. אך על כל פנים, האדישות כבר אינה באה בחשבון. המעשה הגדול הזה בודאי שאינו פרי המקרה, כך שגם קביעת זמנו הוא בודאי בהשגחה עליונה. והנה, המבול הסתיים בעשרים ושבעה לחודש השני. לדעת רבי אליעזר, המונה את החודשים מתשרי, הוא כ"ז במרחשוון, ולדעת רבי יהושע, המונה מניסן, הוא כ"ז באייר. זה היום שבו ניתנו שבע מצוות לנוח ובניו, המהוות את היסוד של האוניברסליות של התורה. עם ישראל מונה מניסן כרבי יהושע. כ"ז באייר הוא אפוא הזמן שבו עם ישראל בא במגע עם שליחותו כלפי האנושות, דרך מידתו של יוסף במלכותו, מלכות שביסוד, ומתוך כאן מתכונן לכניסתו לירושלים של מטה בחסד שבמלכות, בכ"ח באייר, ביום שבו נעשה המעשה הגדול של מפגשנו המחודש עיר עיר הקודש, אשר מכוחה ומתוכה ניתן לנו הכוח לקיים "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" להאיר את עיני העולם ולקדש את שם ה' עד אפסי ארץ.