הרב אורי שרקי

חוקת - פרה אדומה וטעמי המצוות

סיון תשע"א




יש בתורה מצוות "שכליות", כלומר כאלה שטעמן גלוי ומפורסם, ויש מצוות ,שמעיות", כלומר שטעמן סמוי. לפי הרמב"ם עיקר דבקותו של האדם בבורא באה לו על ידי שותפות השכל בהבנת דרכי ה', כך שדווקא השכליות הן המרוממות את האדם. לפי הרמב"ם, טעמן של המצוות השמעיות ניתן להיוודע על ידי לימוד מנהגיהם של העמים הקדמונים שהתורה באה להתנגד להם על ידי מצוותיה. בסופו של דבר זה אומר שגם למצוות השמעיות יש הסבר שכלי, והוא ביטול העבודה הזרה, ושאנו מוזמנים על ידיהן ללמוד היסטוריה. לעומתו, רבינו יהודה הלוי רואה מעלה של דבקות דווקא במצוות השמעיות, משום שטעמן נעלם לא בגלל אי ידיעת ההסטוריה של מנהגי הקדמונים, אלא משום שעל ידן מתגלה סדר א-לוהי עליון שרק על ידו יכולה לחול השכינה בעולם. השגת הסדר המדויק של העולם העליון אינה בתחום יכולת האדם, ויש צורך בהדרכה מאת ה' כדי לדעת אותו. למעלה ממחלוקתם זו של גדולי העולם, ניצבת מצוות פרה אדומה, שלכל הדעות אין טעמה גלוי אלא למשה רבינו בלבד. לעצם קיומה של מצוה שאין טעמה נודע עד לעתיד לבוא יש תפקיד עליון, והוא להודיענו שיש תחום של הבנה שיש תמיד לשאוף להתקדם אליו, כך שאין קץ למסלול העליה עד הדבקות בה'.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)