מחאת האוהלים

ב' באב תשע"א

שאלה:

אני מתל אביב, חילוני לחלוטין. התחלתי לראות הרצאות שלך במכון מאיר לפני כשנה.

בימים אלה ישנה מחאה גדולה על "הדיור". אני הייתי בהפגנות ובמאהל וקיבלתי את הרושם שהמחאה היא לא של דיור אלא זעקה של העם לשינוי המדיניות של הממשלה ויותר מזה שבירת הערכים הישנים וחיפוש אחר ערכים אמתיים, מהפכה רוחנית על דרך ההנהגה של עם ישראל.

אני מרגיש (מאד מקווה שהרגשות אמיתיים) שעם ישראל הולך לקראת עידן חדש.

זה ניראה שהציבור הדתי אינו משתתף באופן גורף במאבק (זה כמובן המידע מהעיתון ומהסביבה בה אני חי) בגלל מחשבה שהמאבק אינו טהור והמניע הוא להפיל את ממשלת הימין ובגלל זה מונע את האפשרות לאחדות של כל הפלגים בעם.

לפני כמה חודשים ראיתי את ההרצאות של אורות למהלך האידאות, חלק מאורות ישראל ואורות התחייה.

בהרצאות מדובר על תהליך הגאולה שהציבור החילוני מוביל אותה, לי זה ניראה שהציבור הדתי לא רוצה להשתתף בפרץ האחדות והובלת הגאולה ושוב פעם נישאר מאחור, אחרי החילונים.

השאלה שלי היא האם לדעתך הציבור הדתי צריך לתמוך במחאה ואם כן מה מונע ממנו לעשות זאת?


תשובה:

איני יכול להזדהות עם מחאות של זעיר-בורגנות משועממת. אכן יש כאן חיפוש אחרי עולם ערכי חדש, בדומה למהומות הסטודנטים בצרפת בשנת 68. גם שם נוצלה הכמיהה האמיתית של הנוער לעולם חדש על ידי בעלי אינטרסים. מעניין הדבר שהתביעה המתמדת כלפי הציבור הדתי להיות שותף מורה על זיהוי אותו הציבור כנושא הבשורה, ומכאן לתיסכול על אי השתתפותו. נראה שאחרי הקמפינג הגדול של הקיץ, ייבנה משהו מעניין ומעמיק ואולי קצת יותר רציני.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)