הרב אורי שרקי

ראה - בנים תמיד

"שבת בשבתו", אב תשע"ג




נאמר בפרשתנו: "בנים אתם לה' א-להיכם" (דברים יד, א). כבוד גדול הוא להיות בנו של הקב"ה, בתור אומה. שנאמר: "בני בְּכֹרִי ישראל". ביטוי של כבוד זה, מחייב אותנו למאמץ מיוחד. אך מה קורה כשאיננו מתנהגים כראוי לבנים? על זה נחלקו רבותינו (קדושין לו.):

ר' יהודה אומר: כשנוהגים מנהג בנים, קרוים בנים ואם לאו, אינם קרוים בנים. ואילו ר' מאיר אומר: 'בין כך ובין כך קרוים בנים'. ר' מאיר מביא מספר פסוקים, כגון: 'בנים משחיתים', כלומר גם כשאנו משחיתים, אעפ"כ קרויים בנים, 'בנים לא אמון בם', אע"פ שאין בהם אמונה, או 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי'. פסוקים רבים מסייעים לדעתו של ר' מאיר.

לכן, אע"פ שהכלל הוא שבמקום שיש מחלוקת ר"מ ור"י - הלכה כר' יהודה, יש כאן יוצא מן הכלל. כאן ההלכה כר' מאיר. התלמוד ממשיך לדון באריכות בדבריו של ר' מאיר משום שהלכה כמותו. וכך פסק הרשב"א בתשובותיו (קצ"ד, רמ"ב):

נשאל הרשב"א האם יהודי מומר מטמא באהל? ידוע שמתי אומות העולם אינם מטמאים כישראל. ישראל מטמא באהל, ואילו גוי מטמא רק במגע. משמעות השאלה היתה האם המומר פסק מלהיות יהודי? חיזקו השואלים את שאלתם, בזה שמותר להלוות למומר בריבית, ושיינו יין נסך. השיב הרשב"א שהוא מטמא באהל ככל יהודי. זה שמותר להלוות בריבית למומר הוא משום שנאמר בריבית 'אחיך', וזה אינו נוהג כאחיך, הוא הפר את האחווה. אבל הטומאה איננה מפני האחווה כי מפני החיבה המיוחדת לישראל, שנקראים בנים, על סמך דעת רבי מאיר ש'בין כך ובין כך נקראים בנים'.

אופייני ליהודים לנסות לברוח מסגולתם. כך שכתיבת ספר ששמו "כיצד ומתי הפסקתי להיות יהודי", מעידה על יהדותו החזקה של מחברו.

אין להסיק מן הדברים שאמרנו, שר' יהודה סובר שהסגולה יכולה להתחלף מאומה לאומה. חלילה לר' יהודה מדעה שהיתה יסודה של הנצרות! אלא שהוא סובר שייתכן שהיחיד יאבד את מעלתו כבן, אבל וודאי לא האומה בכללה.

זהו יסוד הסגולה, המתלווה לעם ישראל לעולמים, כדבריו של הרב קוק באגרותיו (תקנ"ה), ששני מרכיבים יש לקדושתו של עם ישראל. האחד קדושת הסגולה, והשני הקדושה התלויה בבחירתנו. קדושה התלויה בסגולה, איננה ניתנת למחייה, אלא שאינה מתגלה אלא על ידי בחירתנו, כאשר אנחנו בוחרים להתנהג בדרכי קדושה וטהרה, גם קדושת סגולתנו הנצחית והטבעית מתגלית דרכנו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)