הרב אורי שרקי

כי תצא - מצוות השבת אבדה

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




(דברים כב,א) לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. (כב,ב) וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. (כב,ג) וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.

מדוע מצוות השבת אבידה הובאה בפרשת כי תצא?

הפרשה כולה עוסקת בנושא הזוגיות. הדבר נוגע באופן ישיר לקדושת הברית שאדם חייב לנתב את הפעילות המינית שלו לאפיקים הרצויים. פגם הברית גורם לפיזור החיים של האדם לכיוונים לא רצויים ובדרך זו חלק מחיי האדם הולך לאיבוד ואת האבידה יש להשיב. מתוך כך מצווה התורה שכל סוגי האבדות, גם אבדות פשוטות יש להשיב לבעלים.

מי הבעלים על הרכוש? איפה הצדק החברתי?

קיים דיון עקרוני בנושא בעלות האדם על רכוש. הגישה הפרטית טוענת שיש לאדם בעלות אמיתית על רכושו. הגישה הקומוניסטית טוענת שבאמת כל הרכוש שייך לכלל האנושות. אם אדם משתמש באופן אישי ברכוש זה בעצם גזל הציבור אולם מתוך שיקולים מעשיים, הציבור יכול לאפשר לאנשים לעשות שימוש אישי ברכוש בהתאם לכללים המיטיבים עם הציבור כולו. הרב קוק אומר שהיהדות מקבלת שבכל גישה יש גרעין של אמת. בד"כ גובר הצד הפרטי ויש הכרה בבעלות אדם על רכושו אך אם החפץ אבד, הוא מוּצָא מבעלותו הפרטית של הבעלים הראשון וחוזר להיות חלק מרכוש הציבור. מתוך כך התורה קובעת כללים מתי יש להחזיר אבדה ומתי לא. הכלל הבסיסי הוא שאבדת אחיך (יהודי) יש להשיב ואבדת גוי אין להשיב.

אבדת גוי: מדוע אין להשיב אבדת גוי? הסבר אחד הוא שהמדובר במידה כנגד מידה. היות והגוי אינו משיב אבדה אנו פטורים מלהשיב לו. לפי זה אם החברה של הגוי תתעלה ותגיע למצב של מוסר יפה שגורם להם להשיב אבדה, הדין ישתנה ויהיה חיוב בהשבת אבדה. הסבר שני מעמיק יותר. הרכוש נועד לעשיית טוב בעולם. אם הרכוש מגיע ליהודי יש אפשרות לעשות עם הרכוש דברים גדולים וחשובים יותר מאשר כאשר הרכוש אצל גוי ואם כך אסור להחזיר אותו כי יש לנצל אותו למטרות מועילות יותר.

ר' שמעון בן שטח שהיה ראש הסנהדרין קנה חמור ומצא בצוארו אבן יקרה. תלמידיו אמרו לו: רבינו, לא תצטרך לעבוד יותר. (מכאן רואים שרב חשוב התפרנס מעבודה). ענה להם: וכי שמעון ברברא הוא? איזו מין התנהגות זאת?

הוא החזיר את האבן לבעלים והבעלים אמר: ברוך אלוהי שמעון. אמר שמעון: אמירה זו של הגוי חשובה יותר מכל הממון שבעולם. רואים שמטרת הממון זה קידוש שם ה' בעולם ובמצב מתוקן הגוי לא היה מבין מדוע הרכוש מושב לו. הרי שמעון בן שטח יכול להשתמש בו לדברים חשובים יותר למטרת קידוש שם ה'? אולם במצבו הנוכחי של העולם קידוש שם ה' הוא דוקא כאשר מחזירים אבדה לגוי ולכן שינה שמעון את הדין והחזיר את האבן.

מסקנה:

הצדק החברתי האמיתי הוא שימוש ברכוש לשם עשיית הטוב בעולם ולשם קידוש שם ה' בעולם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)